1
00:00:02,000 --> 00:00:07,000
הורד מ
YTS.MX

2
00:00:07,450 --> 00:00:09,770
(סליל סרט מסתחרר)

3
00:00:08,000 --> 00:00:13,000
אתר הסרטים הרשמי של YIFY:
YTS.MX

4
00:00:12,810 --> 00:00:14,210
הבעיה עבורנו היא לא

5
00:00:14,210 --> 00:00:17,050
האם הרצונות שלנו מסופקים או לא.

6
00:00:17,050 --> 00:00:19,570
(סליל סרט מסתחרר)

7
00:00:19,570 --> 00:00:22,450
הבעיה היא איך אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים?

8
00:00:22,450 --> 00:00:24,970
אין שום דבר ספונטני,

9
00:00:24,970 --> 00:00:29,370
שום דבר טבעי ברצונות אנושיים.

10
00:00:29,370 --> 00:00:32,009
הרצונות שלנו הם מלאכותיים.

11
00:00:32,009 --> 00:00:35,330
צריך ללמד אותנו לרצות.

12
00:00:35,330 --> 00:00:39,050
קולנוע הוא אמנות הסוטה האולטימטיבית.

13
00:00:39,050 --> 00:00:41,410
זה לא נותן לך את מה שאתה רוצה.

14
00:00:41,410 --> 00:00:44,930
זה אומר לך איך לרצות.

15
00:00:44,930 --> 00:00:47,250
(מוזיקה אפלה ומטרידה)

16
00:01:09,930 --> 00:01:12,530
(צלצול פעמון)

17
00:01:12,530 --> 00:01:16,050
הו, אני אוהב אותך,

18
00:01:16,050 --> 00:01:18,330
אבל זה פשוט לא מספיק טוב.

19
00:01:18,330 --> 00:01:20,650
(צלצול פעמון)

20
00:01:23,170 --> 00:01:25,490
אה, שכחתי.

21
00:01:25,490 --> 00:01:27,010
אמא שלך ביקשה ממני לארוחת ערב.

22
00:01:27,010 --> 00:01:30,210
בסדר, תביא איתך קצת גלידה, נכון?

23
00:01:30,210 --> 00:01:32,850
בטח, איזה סוג אתה רוצה, שוקולד או וניל?

24
00:01:32,850 --> 00:01:34,410
-שׁוֹקוֹלַד. -בְּסֵדֶר.

25
00:01:34,410 --> 00:01:36,170
מה אנחנו מקבלים בקליפ הנפלא הזה

26
00:01:36,170 --> 00:01:38,250
מאת דיבוק

27
00:01:38,250 --> 00:01:41,850
הוא פרשנות לאמנות הקסם של הקולנוע

28
00:01:41,850 --> 00:01:43,930
בתוך סרט.

29
00:01:43,930 --> 00:01:46,130
יש לנו ילדה רגילה ממעמד הפועלים

30
00:01:46,130 --> 00:01:48,330
חיים בעיירת פרובינציאלית קטנה ומפחידה.

31
00:01:48,330 --> 00:01:50,650
פתאום היא מוצאת את עצמה במצב

32
00:01:50,650 --> 00:01:56,370
שבו המציאות עצמה משחזרת את החוויה הקולנועית הקסומה.

33
00:01:56,370 --> 00:01:59,250
היא מתקרבת למסילה.

34
00:01:59,250 --> 00:02:00,610
הרכבת חולפת,

35
00:02:00,610 --> 00:02:02,690
וזה כאילו

36
00:02:02,690 --> 00:02:05,970
מה שבמציאות הוא רק אדם שעומד ליד

37
00:02:05,970 --> 00:02:08,970
רכבת שעוברת לאט,

38
00:02:08,970 --> 00:02:12,970
הופך לצופה המתבונן

39
00:02:12,970 --> 00:02:16,250
הקסם של המסך.

40
00:02:16,250 --> 00:02:18,570
(מוזיקה רכה)

41
00:02:56,329 --> 00:02:57,810
לשתות משהו?

42
00:02:57,810 --> 00:03:00,050
(מוזיקה אופטימית)

43
00:03:00,050 --> 00:03:01,570
הו, אל תסתלק.

44
00:03:01,570 --> 00:03:03,530
מסתכל פנימה?

45
00:03:03,530 --> 00:03:06,170
דרך לא נכונה, היכנס והסתכל החוצה.

46
00:03:06,170 --> 00:03:09,490
אנחנו מקבלים סצנה רגילה אמיתית מאוד

47
00:03:09,490 --> 00:03:13,250
שעליו המרחב הפנימי של הגיבורה, כביכול,

48
00:03:13,250 --> 00:03:15,690
חלל הפנטזיה שלה מוקרן,

49
00:03:15,690 --> 00:03:18,930
כך שלמרות שכל המציאות פשוט שם--

50
00:03:18,930 --> 00:03:20,490
הרכבת, הילדה--

51
00:03:20,490 --> 00:03:23,010
חלק מהמציאות בתפיסתה,

52
00:03:23,010 --> 00:03:24,810
ובתפיסה של הצופה שלנו

53
00:03:24,810 --> 00:03:27,890
הוא, כביכול, מורם לרמת הקסם,

54
00:03:27,890 --> 00:03:30,570
הופך למסך חלומותיה.

55
00:03:30,570 --> 00:03:33,210
זוהי אמנות קולנועית בשיאה.

56
00:03:33,210 --> 00:03:35,930
(מוזיקה מתוחה)

57
00:03:39,690 --> 00:03:42,170
זו ההזדמנות האחרונה שלך.

58
00:03:42,170 --> 00:03:44,690
אחרי זה, אין דרך חזרה.

59
00:03:44,690 --> 00:03:48,170
אתה לוקח את הגלולה הכחולה, הסיפור מסתיים,

60
00:03:48,170 --> 00:03:49,690
אתה מתעורר במיטה שלך ומאמין

61
00:03:49,690 --> 00:03:51,450
בכל מה שאתה רוצה להאמין.

62
00:03:51,450 --> 00:03:52,970
אתה לוקח את הגלולה האדומה,

63
00:03:52,970 --> 00:03:55,370
אתה נשאר בארץ הפלאות,

64
00:03:55,370 --> 00:03:58,530
ואני מראה לך כמה עמוק חור הארנב הולך.

65
00:03:58,530 --> 00:04:01,090
(מוזיקה מתוחה)

66
00:04:01,090 --> 00:04:03,410
(רעם רועם)

67
00:04:06,370 --> 00:04:10,170
אבל הבחירה בין הגלולה הכחולה לאדומה

68
00:04:10,170 --> 00:04:14,330
היא לא באמת בחירה בין אשליה למציאות.

69
00:04:14,330 --> 00:04:17,890
כמובן, מטריקס היא מכונה לבדיות,

70
00:04:17,890 --> 00:04:23,170
אבל אלה בדיות שכבר בונות את המציאות שלנו.

71
00:04:23,170 --> 00:04:26,050
אם תיקח מהמציאות שלנו

72
00:04:26,050 --> 00:04:28,770
הבדיות הסמליות המווסתות אותו,

73
00:04:28,770 --> 00:04:31,250
אתה מאבד את המציאות עצמה.

74
00:04:31,250 --> 00:04:33,409
אני רוצה כדור שלישי!

75
00:04:33,409 --> 00:04:36,810
אז מהי הגלולה השלישית?

76
00:04:36,810 --> 00:04:40,130
בהחלט לא סוג של גלולה טרנסנדנטלית

77
00:04:40,130 --> 00:04:43,250
מה שמאפשר חוויה דתית מזויפת של מזון מהיר,

78
00:04:43,250 --> 00:04:48,130
אבל גלולה שתאפשר לי לתפוס

79
00:04:48,130 --> 00:04:50,610
לא המציאות מאחורי האשליה,

80
00:04:50,610 --> 00:04:55,409
אלא המציאות באשליה עצמה.

81
00:04:55,409 --> 00:04:58,170
אם משהו נהיה טראומטי מדי, אלים מדי,

82
00:04:58,170 --> 00:05:02,890
אפילו מדי... מלא מדי בהנאה,

83
00:05:02,890 --> 00:05:06,130
זה מנפץ את הקואורדינטות של המציאות שלנו.

84
00:05:06,130 --> 00:05:08,170
אנחנו צריכים להמציא את זה.

85
00:05:08,170 --> 00:05:10,490
(זמזום מנוע סירה)

86
00:05:17,730 --> 00:05:20,050
(שחפים צווחים)

87
00:05:23,530 --> 00:05:26,210
(ציוץ ציפורים)

88
00:05:26,210 --> 00:05:28,090
המפתח הראשון לסרטי אימה

89
00:05:28,090 --> 00:05:30,290
זה לומר, "בוא נדמיין

90
00:05:30,290 --> 00:05:33,690
אותו סיפור, אבל בלי אלמנט האימה".

91
00:05:33,690 --> 00:05:37,010
זה נותן לנו, אני חושב, את הרקע.

92
00:05:37,010 --> 00:05:39,850
(זמזום מנוע סירה)

93
00:05:39,850 --> 00:05:41,970
אנחנו באמצע מפרץ בודגה,

94
00:05:41,970 --> 00:05:45,970
שבו מתרחשת הפעולה של הציפורים של היצ'קוק.

95
00:05:45,970 --> 00:05:48,370
(שחף צווח)

96
00:05:48,370 --> 00:05:50,690
(מקרטע מנוע סירה)

97
00:05:53,090 --> 00:05:58,570
ציפורים הוא סרט על צעיר, עשיר, חברתי,

98
00:05:58,570 --> 00:06:00,530
בחורה חברתית מסן פרנסיסקו

99
00:06:00,530 --> 00:06:03,810
שמתאהב בבחור.

100
00:06:03,810 --> 00:06:05,490
הולך אחריו למפרץ בודגה,

101
00:06:05,490 --> 00:06:09,330
שם היא מגלה שהוא גר עם אמו.

102
00:06:09,330 --> 00:06:10,650
כמובן, זה לא ענייני,

103
00:06:10,650 --> 00:06:11,930
אבל כשאתה מביא בחורה כזאת--

104
00:06:11,930 --> 00:06:14,490
-יקירי? -כֵּן?

105
00:06:14,490 --> 00:06:18,050
I think I can handle Melanie Daniels by myself.

106
00:06:18,050 --> 00:06:23,370
ובכן, כל עוד אתה יודע מה אתה רוצה, מיטש.

107
00:06:23,370 --> 00:06:25,090
אני יודע בדיוק מה אני רוצה.

108
00:06:25,090 --> 00:06:28,410
ואז, יש את האימברוגליו האכיל הסטנדרטי

109
00:06:28,410 --> 00:06:31,330
של מתח עריות בין אם ובנה.

110
00:06:31,330 --> 00:06:33,770
הפיצול של הבן בין אמו הרכושנית

111
00:06:33,770 --> 00:06:36,090
והילדה הפולשנית.

112
00:06:36,090 --> 00:06:37,409
מה נסגר איתם?

113
00:06:37,409 --> 00:06:39,250
מה הקטע של כל הציפורים?

114
00:06:39,250 --> 00:06:40,730
איפה רצית את הקפה הזה?

115
00:06:40,730 --> 00:06:42,370
אה, על השולחן, מותק.

116
00:06:42,370 --> 00:06:44,130
מהר עם שלך, מיטש.

117
00:06:44,130 --> 00:06:46,690
אני בטוח שמיס דניאלס רוצה להיות בדרכה.

118
00:06:46,690 --> 00:06:49,130
אני חושב שאת צריכה להישאר ללילה, מלאני.

119
00:06:49,130 --> 00:06:51,450
יש לנו חדר נוסף בקומה העליונה והכל.

120
00:06:51,450 --> 00:06:54,090
השאלה הגדולה לגבי הציפורים, כמובן, היא

121
00:06:54,090 --> 00:06:55,610
המובן מאליו המטופש:

122
00:06:55,610 --> 00:06:59,450
למה הציפורים תוקפות?

123
00:06:59,450 --> 00:07:00,650
מיטש?

124
00:07:00,650 --> 00:07:02,970
(ציפורים נוהרות)

125
00:07:06,130 --> 00:07:07,890
זה לא מספיק להגיד את זה

126
00:07:07,890 --> 00:07:12,130
הציפורים הן חלק מהמערך הטבעי של המציאות.

127
00:07:12,130 --> 00:07:16,170
זה נראה כאילו ממד זר חודר,

128
00:07:16,170 --> 00:07:20,010
שממש קורע את המציאות.

129
00:07:20,010 --> 00:07:22,530
(ציפורים צורחות)

130
00:07:22,530 --> 00:07:26,410
אנו בני האדם לא נולדים באופן טבעי לתוך המציאות.

131
00:07:26,410 --> 00:07:29,050
כדי שנתנהג כאנשים נורמליים

132
00:07:29,050 --> 00:07:30,730
שמתקשרים עם אנשים אחרים

133
00:07:30,730 --> 00:07:33,090
שחיים במרחב המציאות החברתית,

134
00:07:33,090 --> 00:07:34,450
דברים רבים צריכים לקרות,

135
00:07:34,450 --> 00:07:36,130
כאילו אנחנו צריכים להיות מותקנים כמו שצריך

136
00:07:36,130 --> 00:07:38,330
בתוך הסדר הסמלי, וכן הלאה.

137
00:07:38,330 --> 00:07:42,690
כאשר זה, המגורים הראויים שלנו בתוך מרחב סמלי,

138
00:07:42,690 --> 00:07:45,370
מופרע, המציאות מתפרקת.

139
00:07:45,370 --> 00:07:47,290
(כנפיים דופקות)

140
00:07:48,970 --> 00:07:52,730
אז כדי להציע את הנוסחה הפסיכואנליטית,

141
00:07:52,730 --> 00:07:55,530
ברור שההתקפות האלימות של הציפורים הן

142
00:07:55,530 --> 00:07:58,690
התפרצויות נפץ של אגו על אימהי,

143
00:07:58,690 --> 00:08:02,490
של הדמות האימהית מונעת, מנסה למנוע

144
00:08:02,490 --> 00:08:04,810
מערכת יחסים מינית.

145
00:08:04,810 --> 00:08:08,330
אז הציפורים הן אנרגיה גולמית של גילוי עריות.

146
00:08:08,330 --> 00:08:10,730
(זמזום מנוע סירה)

147
00:08:10,730 --> 00:08:13,410
מה אני עושה, אני מצטער, אני מצטער, עכשיו הבנתי.

148
00:08:13,410 --> 00:08:15,730
(זמזום מנוע סירה)

149
00:08:20,210 --> 00:08:22,530
אלוהים אדירים, אני חושב כמו מלאני.

150
00:08:22,530 --> 00:08:25,130
אתה יודע מה אני חושב עכשיו?

151
00:08:25,130 --> 00:08:29,370
אני רוצה לזיין את מיץ', זה מה שהיא חשבה.

152
00:08:29,370 --> 00:08:30,890
אה, סליחה, סליחה, סליחה.

153
00:08:30,890 --> 00:08:34,970
קיבלתי את הבלבול הספונטני הזה של כיוונים.

154
00:08:34,970 --> 00:08:37,289
(זמזום מנוע סירה)

155
00:08:44,290 --> 00:08:45,490
גברת בייטס?

156
00:08:45,490 --> 00:08:47,810
(מוזיקה מותחת)

157
00:08:55,450 --> 00:08:57,690
(צורח)

158
00:08:59,210 --> 00:09:02,450
אנחנו במרתף של בית האם

159
00:09:02,450 --> 00:09:04,210
מ-Psycho.

160
00:09:04,210 --> 00:09:05,770
מה שכל כך מעניין זה

161
00:09:05,770 --> 00:09:10,130
עצם הנטייה של בית האם.

162
00:09:10,130 --> 00:09:15,170
התרחשו בו אירועים בשלושה רמות:

163
00:09:15,170 --> 00:09:19,290
קומה ראשונה, קומת קרקע, מרתף.

164
00:09:19,290 --> 00:09:21,490
זה כאילו הם התרבו

165
00:09:21,490 --> 00:09:24,730
שלושת הרמות של הסובייקטיביות האנושית.

166
00:09:26,490 --> 00:09:28,850
קומת קרקע היא אגו.

167
00:09:28,850 --> 00:09:32,650
נורמן מתנהג שם כבן רגיל,

168
00:09:32,650 --> 00:09:36,650
כל מה שנשאר מהאגו הרגיל שלו משתלט.

169
00:09:36,650 --> 00:09:38,930
שם למעלה, זה העל-אגו...

170
00:09:40,850 --> 00:09:42,650
... אגו על אימהי בגלל

171
00:09:42,650 --> 00:09:45,890
האם המתה היא בעצם דמות של אגו-על.

172
00:09:45,890 --> 00:09:48,930
עכשיו, אמא, אני הולך

173
00:09:48,930 --> 00:09:50,770
להעלות משהו.

174
00:09:50,770 --> 00:09:54,370
אני מצטער, ילד, אבל אתה מצליח להיראות מגוחך

175
00:09:54,370 --> 00:09:55,730
כשאתה נותן לי פקודות.

176
00:09:55,730 --> 00:09:57,330
בבקשה, אמא.

177
00:09:57,330 --> 00:10:00,650
לא, אני לא אתחבא במרתף הפירות!

178
00:10:00,650 --> 00:10:03,810
הא, אתה חושב שאני פירותי, הא?

179
00:10:03,810 --> 00:10:06,410
ולמטה במרתף,

180
00:10:06,410 --> 00:10:08,650
זה המזהה,

181
00:10:08,650 --> 00:10:13,690
המאגר של הכוננים הבלתי חוקיים הללו.

182
00:10:13,690 --> 00:10:16,610
אז נוכל לפרש

183
00:10:16,610 --> 00:10:19,050
האירוע באמצע הסרט

184
00:10:19,050 --> 00:10:22,450
כאשר נורמן נושא

185
00:10:22,450 --> 00:10:26,650
האמא - או, כפי שאנו למדים בסוף, האמא של אמא,

186
00:10:26,650 --> 00:10:30,970
גופה, שלד--מהקומה הראשונה למרתף.

187
00:10:30,970 --> 00:10:34,850
לעולם לא שוב, עכשיו צא החוצה!

188
00:10:34,850 --> 00:10:36,810
אמרתי לך לצאת, ילד.

189
00:10:36,810 --> 00:10:38,170
אני אשא אותך, אמא.

190
00:10:38,170 --> 00:10:41,450
זה כאילו הוא מעביר אותה

191
00:10:41,450 --> 00:10:42,970
במוחו שלו

192
00:10:42,970 --> 00:10:45,010
כסוכנות מדיום

193
00:10:45,010 --> 00:10:49,890
מסופר אגו ועד לזהות.

194
00:10:49,890 --> 00:10:52,810
תוריד אותי, תוריד אותי!

195
00:10:52,810 --> 00:10:54,850
כמובן, הלקח מזה הוא

196
00:10:54,850 --> 00:10:57,450
השיעור הישן שכבר הרחיב פרויד,

197
00:10:57,450 --> 00:11:01,610
שסופר אגו ומזהה קשורים באופן עמוק.

198
00:11:01,610 --> 00:11:04,570
האם מתלוננת קודם כל כדמות סמכותית.

199
00:11:04,570 --> 00:11:06,850
"איך אתה יכול לעשות לי את זה?

200
00:11:06,850 --> 00:11:08,210
אתה לא מתבייש?

201
00:11:08,210 --> 00:11:09,810
זה מרתף פירות!"

202
00:11:09,810 --> 00:11:13,450
ואז, אמא מיד פונה לגסות.

203
00:11:13,450 --> 00:11:15,650
"אתה חושב שאני פירותי?"

204
00:11:15,650 --> 00:11:17,290
סופראגו אינה סוכנות אתית.

205
00:11:17,290 --> 00:11:20,410
Superego היא סוכנות מגונה

206
00:11:20,410 --> 00:11:23,850
מפציצים אותנו בפקודות בלתי אפשריות,

207
00:11:23,850 --> 00:11:27,770
צוחקים עלינו כשכמובן שאי אפשר לעולם

208
00:11:27,770 --> 00:11:30,050
למלא את דרישתו.

209
00:11:30,050 --> 00:11:33,810
ככל שאנו מצייתים לה יותר, כך היא גורמת לנו להיות אשמים יותר.

210
00:11:33,810 --> 00:11:36,450
תמיד יש היבט כלשהו

211
00:11:36,450 --> 00:11:38,530
של משוגע מגונה

212
00:11:38,530 --> 00:11:41,330
בסוכנות העל-אגו.

213
00:11:41,330 --> 00:11:43,650
(צעדים)

214
00:11:48,130 --> 00:11:52,570
לעתים קרובות אנו מוצאים התייחסויות לפסיכואנליזה

215
00:11:52,570 --> 00:11:57,250
מתגלם בעצם היחסים בין אנשים.

216
00:11:57,250 --> 00:11:59,970
למשל, שלושת האחים מרקס,

217
00:11:59,970 --> 00:12:03,970
גראוצ'ו, צ'יקו, הארפו.

218
00:12:03,970 --> 00:12:07,170
זה ברור גראוצ'ו, הפופולרי ביותר

219
00:12:07,170 --> 00:12:11,610
עם ההיפראקטיביות העצבנית שלו, הוא סופר אגו.

220
00:12:11,610 --> 00:12:13,050
ובכן, זה מכסה הרבה קרקע.

221
00:12:13,050 --> 00:12:14,850
תגיד, אתה מכסה הרבה אדמה בעצמך.

222
00:12:14,850 --> 00:12:16,490
כדאי שתנצח אותו, שמעתי שהם הולכים להרוס אותך,

223
00:12:16,490 --> 00:12:18,090
ולהקים בניין משרדים שבו אתה עומד.

224
00:12:18,090 --> 00:12:19,450
אפשר לצאת במונית,

225
00:12:19,450 --> 00:12:21,170
אם אתה לא יכול להשיג מונית, אתה יכול לצאת בתנופה.

226
00:12:21,170 --> 00:12:22,890
אם זה מוקדם מדי, אתה יכול לעזוב תוך דקה ודקה.

227
00:12:22,890 --> 00:12:25,090
אתה יודע שלא הפסקת לדבר מאז שהגעתי לכאן?

228
00:12:25,090 --> 00:12:27,450
צ'יקו, הבחור הרציונלי,

229
00:12:27,450 --> 00:12:31,650
אגואיסטי, מחושב כל הזמן, הוא אגו.

230
00:12:31,650 --> 00:12:33,850
צ'יקוליני, אתה מואשם בבגידה גבוהה.

231
00:12:33,850 --> 00:12:35,730
ואם יימצא אשם, ירו בך.

232
00:12:35,730 --> 00:12:37,970
-אני מתנגד! -אה, אתה מתנגד?

233
00:12:37,970 --> 00:12:39,170
באיזה נימוק?

234
00:12:39,170 --> 00:12:41,250
לא יכולתי לחשוב על משהו אחר לומר.

235
00:12:41,250 --> 00:12:42,410
ההתנגדות נמשכה!

236
00:12:42,410 --> 00:12:44,490
והמוזר מכולם,

237
00:12:44,490 --> 00:12:48,330
הארפו, הבחור האילם, הוא לא מדבר.

238
00:12:48,330 --> 00:12:51,170
פרויד אמר שהדחפים שותקים.

239
00:12:51,170 --> 00:12:52,530
הוא לא מדבר.

240
00:12:52,530 --> 00:12:55,010
הוא, כמובן, מזהה.

241
00:12:55,010 --> 00:12:57,890
מי אתם?

242
00:12:57,890 --> 00:12:59,570
מה אתה עושה בחדר שלי?

243
00:12:59,570 --> 00:13:01,450
הוא השותף שלי, אבל הוא לא מדבר,

244
00:13:01,450 --> 00:13:02,850
הוא אילם וחירש.

245
00:13:06,010 --> 00:13:09,130
המזהה בכל עמימותו הרדיקלית.

246
00:13:09,130 --> 00:13:11,450
(צופר)

247
00:13:14,250 --> 00:13:17,090
אולי מה כל כך מוזר בדמות הארפו

248
00:13:17,090 --> 00:13:20,050
זה שהוא ילדותי תמים,

249
00:13:20,050 --> 00:13:22,050
רק שואף להנאה,

250
00:13:22,050 --> 00:13:25,370
אוהב ילדים, משחק עם ילדים וכו'.

251
00:13:25,370 --> 00:13:28,050
אבל, במקביל...

252
00:13:29,770 --> 00:13:33,810
... מוחזק על ידי סוג של רוע קדמון,

253
00:13:33,810 --> 00:13:35,050
אגרסיבי כל הזמן.

254
00:13:35,050 --> 00:13:37,170
והשילוב הייחודי הזה

255
00:13:37,170 --> 00:13:40,050
של שחיתות מוחלטת ותמימות

256
00:13:40,050 --> 00:13:43,490
זה מה שעוסק המזהה.

257
00:13:43,490 --> 00:13:45,570
- תוריד אותו משם! -רדו מהשולחן!

258
00:13:45,570 --> 00:13:48,370
מה אתה חושב שאתה - מה אתה חושב שזה כאן בכל מקרה?

259
00:13:48,370 --> 00:13:50,690
(צועק)

260
00:13:58,530 --> 00:14:00,410
-ד"ר. קליין. כן, אני ד"ר קליין.

261
00:14:00,410 --> 00:14:02,010
זה ד"ר טיני. -איך אתה מסתדר?

262
00:14:02,010 --> 00:14:03,290
המצב החמיר מאז שהתקשרתי אליך.

263
00:14:03,290 --> 00:14:04,370
אני חושב שכדאי שתעלה למעלה.

264
00:14:04,370 --> 00:14:05,610
שוב יש לה את העוויתות?

265
00:14:05,610 --> 00:14:06,970
כן, אבל הם נהיו אלימים.

266
00:14:06,970 --> 00:14:08,010
נתת לה את התרופה?

267
00:14:08,010 --> 00:14:11,770
קול הוא לא חלק אורגני

268
00:14:11,770 --> 00:14:13,730
של גוף האדם.

269
00:14:13,730 --> 00:14:18,570
זה מגיע מאיפשהו בתוך הגוף שלך.

270
00:14:18,570 --> 00:14:20,490
אמא, בבקשה!

271
00:14:20,490 --> 00:14:22,410
בבקשה, אמא, תגרום לזה להפסיק!

272
00:14:22,410 --> 00:14:23,850
זה בוער!

273
00:14:23,850 --> 00:14:26,290
-זה בוער! -עשה משהו, דוקטור!

274
00:14:26,290 --> 00:14:28,170
בכל פעם שאנחנו מדברים עם אדם אחר,

275
00:14:28,170 --> 00:14:32,370
תמיד יש את המינימום של אפקט הגחון,

276
00:14:32,370 --> 00:14:35,610
כאילו איזה כוח זר השתלט.

277
00:14:35,610 --> 00:14:36,530
(צורח)

278
00:14:36,530 --> 00:14:38,290
שלא יהיה לאויב כוח עליה.

279
00:14:38,290 --> 00:14:40,210
ובן העוונות יהא חסר כח להזיק לה.

280
00:14:40,210 --> 00:14:41,730
אמא שלך מוצצת זין בגיהנום,

281
00:14:41,730 --> 00:14:45,650
קראס, רפש חסר אמונה שכמותך.

282
00:14:45,650 --> 00:14:47,610
זכרו שבתחילת הסרט,

283
00:14:47,610 --> 00:14:51,410
זו הייתה ילדה צעירה ויפה.

284
00:14:51,410 --> 00:14:54,090
איך היא הפכה למפלצת שאנחנו רואים?

285
00:14:54,090 --> 00:14:56,970
בהיותך דיבוק,

286
00:14:56,970 --> 00:14:59,050
אבל מי החזיק אותה?

287
00:14:59,050 --> 00:15:01,370
(growling)

288
00:15:03,210 --> 00:15:07,410
קול, קול בממדיו המגונים.

289
00:15:09,170 --> 00:15:10,970
ראה את צלב ה'.

290
00:15:10,970 --> 00:15:13,210
אלך, כוח עוין.

291
00:15:13,210 --> 00:15:14,770
The first big film

292
00:15:14,770 --> 00:15:18,330
על הממד הטראומטי הזה של הקול--

293
00:15:18,330 --> 00:15:21,010
הקול שמרחף בחופשיות

294
00:15:21,010 --> 00:15:22,810
והיא נוכחות טראומטית,

295
00:15:22,810 --> 00:15:25,290
פחד מהרגע האולטימטיבי,

296
00:15:25,290 --> 00:15:28,330
מושא של חרדה, המעוות את המציאות--

297
00:15:28,330 --> 00:15:32,090
was in '31 in Germany,

298
00:15:32,090 --> 00:15:34,610
הצוואה של ד"ר מאבוס של פריץ לאנג.

299
00:15:57,610 --> 00:16:01,050
אנחנו לא רואים את Mabuse עד סוף הסרט.

300
00:16:01,050 --> 00:16:02,810
He's just a voice.

301
00:16:12,410 --> 00:16:14,930
ולגאול באמצעות בנך,

302
00:16:14,930 --> 00:16:16,490
שחי ומושל איתך

303
00:16:16,490 --> 00:16:18,650
באחדות רוח הקודש,

304
00:16:18,650 --> 00:16:21,210
אלוהים, לעולם ועד.

305
00:16:21,210 --> 00:16:22,650
אָמֵן.

306
00:16:22,650 --> 00:16:24,450
אז, הבעיה היא--

307
00:16:24,450 --> 00:16:27,010
וזו הסיבה שיש לנו את שני הכוהנים לצידה--

308
00:16:27,010 --> 00:16:29,810
איך להיפטר מהפולש הזה,

309
00:16:29,810 --> 00:16:31,850
של הפולש החייזר הזה?

310
00:16:31,850 --> 00:16:34,370
זה כאילו אנחנו מצפים

311
00:16:34,370 --> 00:16:36,770
הסצנה המפורסמת מתוך חייזר של רידלי סקוט

312
00:16:36,770 --> 00:16:38,570
לחזור על עצמו.

313
00:16:38,570 --> 00:16:40,890
(צורח)

314
00:16:50,370 --> 00:16:53,570
כאילו אנחנו רק מחכים לכמה

315
00:16:53,570 --> 00:16:58,290
חיה חייזרית מפחידה, רעה למראה, חיה קטנה

316
00:16:58,290 --> 00:16:59,890
לקפוץ החוצה.

317
00:16:59,890 --> 00:17:02,210
(דופק לב)

318
00:17:05,050 --> 00:17:08,170
יש חוסר איזון בסיסי, פער,

319
00:17:08,170 --> 00:17:10,770
בין האנרגיה הנפשית שלנו--

320
00:17:10,770 --> 00:17:13,450
שנקרא על ידי פרויד, ליבידו,

321
00:17:13,450 --> 00:17:17,569
האנרגיה האינסופית והבלתי מתה הזו

322
00:17:17,569 --> 00:17:19,970
אשר נמשכת מעבר לחיים ולמוות--

323
00:17:19,970 --> 00:17:24,210
והמציאות הענייה, הסופית, התמותה

324
00:17:24,210 --> 00:17:26,089
של הגוף שלנו.

325
00:17:26,089 --> 00:17:28,810
(נאנח)

326
00:17:28,810 --> 00:17:31,130
(מוזיקה אינטנסיבית)

327
00:17:33,690 --> 00:17:36,490
זו לא רק הפתולוגיה של

328
00:17:36,490 --> 00:17:38,170
להיות אחוזי רוחות רפאים.

329
00:17:38,170 --> 00:17:40,890
(מוזיקה אינטנסיבית)

330
00:17:40,890 --> 00:17:42,730
הלקח שעלינו ללמוד,

331
00:17:42,730 --> 00:17:46,010
ושהסרטים מנסים להימנע,

332
00:17:46,010 --> 00:17:49,330
זה שאנחנו בעצמנו החייזרים

333
00:17:49,330 --> 00:17:51,170
לשלוט בגופנו.

334
00:17:51,170 --> 00:17:55,370
האנושות פירושה שהחייזרים שולטים בגוף החיות שלנו.

335
00:17:55,370 --> 00:17:58,090
(דופק לב)

336
00:18:00,410 --> 00:18:03,570
האגו שלנו, הסוכנות הנפשית שלנו

337
00:18:03,570 --> 00:18:06,090
הוא כוח זר

338
00:18:06,090 --> 00:18:10,250
מעוות, שולט בגוף שלנו.

339
00:18:10,250 --> 00:18:12,570
אף אחד לא היה מודע באותה מידה

340
00:18:12,570 --> 00:18:14,610
של הטראומטי כהלכה

341
00:18:14,610 --> 00:18:16,810
מימד הקול האנושי--

342
00:18:16,810 --> 00:18:20,770
הקול האנושי, לא כמו הנשגב, האתרי

343
00:18:20,770 --> 00:18:24,130
מדיום לביטוי עומק הסובייקטיביות האנושית,

344
00:18:24,130 --> 00:18:27,650
אבל הקול האנושי כפולש זר--

345
00:18:27,650 --> 00:18:31,250
אף אחד לא היה מודע לזה יותר מצ'רלי צ'פלין.

346
00:18:31,250 --> 00:18:33,570
(מדבר שפה זרה)

347
00:18:46,850 --> 00:18:49,170
(שיעול)

348
00:18:52,850 --> 00:18:57,250
צ'פלין עצמו משחק בסרט שני אנשים,

349
00:18:57,250 --> 00:19:00,530
הספר היהודי הקטן והטוב...

350
00:19:00,530 --> 00:19:02,970
(מוזיקה גחמנית)

351
00:19:02,970 --> 00:19:05,250
...וכפילו המרושע...

352
00:19:05,250 --> 00:19:07,410
(מדבר שפה זרה)

353
00:19:07,410 --> 00:19:08,450
...הינקל,

354
00:19:08,450 --> 00:19:11,370
דיקטטור, היטלר כמובן.

355
00:19:11,370 --> 00:19:14,050
קדימה, למה אתה!

356
00:19:14,050 --> 00:19:15,170
הו!

357
00:19:17,530 --> 00:19:20,810
הו, הוא נשך לי את האצבע!

358
00:19:20,810 --> 00:19:22,690
הספר היהודי, דמות הנווד,

359
00:19:22,690 --> 00:19:25,930
הוא, כמובן, דמותו של הקולנוע האילם.

360
00:19:25,930 --> 00:19:27,610
דמויות שקטות הן בעצם כמו

361
00:19:27,610 --> 00:19:29,130
דמויות בקריקטורה.

362
00:19:29,130 --> 00:19:30,570
הם לא יודעים את המוות,

363
00:19:30,570 --> 00:19:32,410
הם אפילו לא יודעים מיניות.

364
00:19:32,410 --> 00:19:34,090
הם לא יודעים סבל.

365
00:19:34,090 --> 00:19:38,370
הם פשוט ממשיכים בשאיפה האגואיסטית בעל פה שלהם,

366
00:19:38,370 --> 00:19:41,410
כמו חתול ועכבר בסרט מצויר.

367
00:19:41,410 --> 00:19:43,930
אתה חותך אותם לחתיכות, הם משוחזרים.

368
00:19:43,930 --> 00:19:47,010
אין כאן סופיות, אין תמותה.

369
00:19:47,010 --> 00:19:48,730
יש רוע,

370
00:19:48,730 --> 00:19:51,010
אבל סוג של רע נאיבי, טוב.

371
00:19:51,010 --> 00:19:52,170
אתה פשוט אגואיסט.

372
00:19:52,170 --> 00:19:53,330
אתה רוצה לאכול,

373
00:19:53,330 --> 00:19:54,810
אתה רוצה להכות את השני,

374
00:19:54,810 --> 00:19:58,210
אבל אין אשמה ראויה.

375
00:19:58,210 --> 00:20:01,210
מה שאנחנו מקבלים עם סאונד זה

376
00:20:01,210 --> 00:20:04,770
פנימיות, עומק, אשמה...

377
00:20:07,330 --> 00:20:09,570
...אשמה.

378
00:20:09,570 --> 00:20:13,570
במילים אחרות, היקום האדיפלי המורכב.

379
00:20:13,570 --> 00:20:15,610
הנה אתה, קבל כפתור Hynkel, קבל כפתור Hynkel.

380
00:20:15,610 --> 00:20:17,730
תמונה משובחת עם פואי על כל כפתור וכפתור.

381
00:20:17,730 --> 00:20:19,170
דוּ?

382
00:20:19,170 --> 00:20:21,490
(הודעה לא ברורה)

383
00:20:24,290 --> 00:20:26,610
הבעיה של הסרט

384
00:20:26,610 --> 00:20:28,410
היא לא רק הבעיה הפוליטית--

385
00:20:28,410 --> 00:20:31,850
איך להיפטר מהטוטליטריות,

386
00:20:31,850 --> 00:20:34,010
מכוחו הפתייני הנורא--

387
00:20:34,010 --> 00:20:36,810
אבל זו גם בעיה רשמית יותר,

388
00:20:36,810 --> 00:20:39,930
איך להיפטר מהממד המפחיד הזה

389
00:20:39,930 --> 00:20:41,090
של הקול?

390
00:20:41,090 --> 00:20:43,410
(ההודעה נמשכת)

391
00:20:51,970 --> 00:20:54,650
או, מכיוון שאיננו יכולים פשוט להיפטר ממנו,

392
00:20:54,650 --> 00:20:56,690
איך לביית את זה?

393
00:20:56,690 --> 00:20:58,930
איך לשנות את הקול הזה

394
00:20:58,930 --> 00:21:02,170
בכל זאת לאמצעי ביטוי

395
00:21:02,170 --> 00:21:05,530
אנושיות, אהבה וכדומה?

396
00:21:05,530 --> 00:21:07,850
(מוזיקה חגיגית)

397
00:21:18,570 --> 00:21:20,850
המשטרה הגרמנית תופסת את הנווד המסכן,

398
00:21:20,850 --> 00:21:23,730
חושב שזה היטלר, ויש לו

399
00:21:23,730 --> 00:21:26,850
לנאום באסיפה גדולה.

400
00:21:26,850 --> 00:21:29,170
(מוזיקה חגיגית)

401
00:21:33,490 --> 00:21:35,210
אני מצטער,

402
00:21:35,210 --> 00:21:37,010
אבל אני לא רוצה להיות קיסר.

403
00:21:37,010 --> 00:21:39,130
זה לא העסק שלי.

404
00:21:39,130 --> 00:21:41,610
אני לא רוצה לשלוט או לכבוש אף אחד.

405
00:21:41,610 --> 00:21:43,490
הייתי רוצה לעזור לכולם אם אפשר.

406
00:21:43,490 --> 00:21:46,890
יהודי, גוי, שחור, לבן,

407
00:21:46,890 --> 00:21:48,330
כולנו רוצים לעזור אחד לשני.

408
00:21:48,330 --> 00:21:49,890
בני אדם הם כאלה.

409
00:21:49,890 --> 00:21:52,170
שם, כמובן, הוא נושא את נאומו הגדול

410
00:21:52,170 --> 00:21:55,370
על הצורך באהבה, הבנה בין אנשים.

411
00:21:55,370 --> 00:21:58,370
אבל יש מלכוד,

412
00:21:58,370 --> 00:21:59,650
אפילו מלכוד כפול.

413
00:21:59,650 --> 00:22:02,170
חיילים, בשם הדמוקרטיה,

414
00:22:02,170 --> 00:22:03,890
בואו כולנו נתאחד!

415
00:22:03,890 --> 00:22:06,210
(מריע)

416
00:22:07,850 --> 00:22:10,130
אנשים מוחאים כפיים בדיוק באותו אופן

417
00:22:10,130 --> 00:22:12,450
כשהם מחאו כפיים להיטלר.

418
00:22:14,650 --> 00:22:18,770
המוזיקה שמלווה את הגמר ההומניסטי הגדול הזה,

419
00:22:18,770 --> 00:22:21,770
הפתיחה לאופרה של וגנר, לוהנגרין,

420
00:22:21,770 --> 00:22:24,450
היא אותה מוזיקה כמו זו שאנו שומעים

421
00:22:24,450 --> 00:22:29,250
כשהיטלר חולם בהקיץ על כיבוש העולם כולו,

422
00:22:29,250 --> 00:22:33,210
ואיפה יש לו בלון בצורת הגלובוס.

423
00:22:33,210 --> 00:22:35,050
המוזיקה זהה.

424
00:22:35,050 --> 00:22:37,370
(מוזיקה חגיגית)

425
00:22:51,490 --> 00:22:55,610
אפשר לקרוא את זה כגאולה האולטימטיבית של המוזיקה,

426
00:22:55,610 --> 00:22:58,290
שאותה מוזיקה ששירתה מטרות רעות

427
00:22:58,290 --> 00:23:00,330
ניתן לגאול כדי לשרת את הטוב.

428
00:23:00,330 --> 00:23:03,170
לחלופין, אפשר לקרוא אותו-- ואני חושב שצריך לקרוא אותו--

429
00:23:03,170 --> 00:23:05,090
בצורה הרבה יותר מעורפלת

430
00:23:05,090 --> 00:23:08,970
שעם מוזיקה אי אפשר להיות בטוחים.

431
00:23:08,970 --> 00:23:11,290
(מוזיקה קודרת)

432
00:23:13,170 --> 00:23:15,970
במידה שזה מחצין

433
00:23:15,970 --> 00:23:18,130
התשוקה הפנימית שלנו,

434
00:23:18,130 --> 00:23:21,410
מוזיקה היא אולי תמיד איום.

435
00:23:22,570 --> 00:23:24,890
(שרה בשפה זרה)

436
00:23:45,810 --> 00:23:48,290
יש סצנה קצרה

437
00:23:48,290 --> 00:23:50,930
ב-Mulholland Drive של דיוויד לינץ',

438
00:23:50,930 --> 00:23:53,170
המתרחש בתיאטרון

439
00:23:53,170 --> 00:23:54,490
איפה אנחנו עכשיו,

440
00:23:54,490 --> 00:23:56,330
איפה מאחורי המיקרופון,

441
00:23:56,330 --> 00:23:58,050
אישה שרה.

442
00:23:58,050 --> 00:24:01,850
ואז, מרוב עייפות, או מה שלא יהיה, היא נופלת למטה.

443
00:24:01,850 --> 00:24:05,690
באופן מפתיע, השירה נמשכת.

444
00:24:05,690 --> 00:24:08,770
(שרה בשפה זרה)

445
00:24:08,770 --> 00:24:10,210
מיד לאחר מכן,

446
00:24:10,210 --> 00:24:13,210
מוסבר שזה היה פלייבק.

447
00:24:13,210 --> 00:24:15,410
אבל לכמה שניות האלה,

448
00:24:15,410 --> 00:24:16,890
כשאנחנו מבולבלים,

449
00:24:16,890 --> 00:24:19,770
אנו מתמודדים עם הממד המסויט הזה

450
00:24:19,770 --> 00:24:23,370
של אובייקט חלקי אוטונומי.

451
00:24:23,370 --> 00:24:26,850
(שרה בשפה זרה)

452
00:24:26,850 --> 00:24:29,810
כמו, בהרפתקה הידועה של חתול צ'שייר

453
00:24:29,810 --> 00:24:32,850
מאליס בארץ הפלאות, שם החתול נעלם,

454
00:24:32,850 --> 00:24:34,490
החיוך נשאר.

455
00:24:35,770 --> 00:24:38,650
אולי שמתם לב

456
00:24:38,650 --> 00:24:41,890
שאני לא כולי שם

457
00:24:41,890 --> 00:24:43,050
את עצמי.

458
00:24:43,050 --> 00:24:46,010
(צוחק)

459
00:24:46,010 --> 00:24:49,530
והאמא מתעלפת

460
00:24:53,610 --> 00:24:57,050
הדבר המרתק בחפצים חלקיים,

461
00:24:57,050 --> 00:24:59,450
במובן של איברים ללא גוף,

462
00:24:59,450 --> 00:25:05,650
הוא שהם מגלמים את מה שפרויד כינה דחף מוות.

463
00:25:05,650 --> 00:25:07,770
כאן, אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים.

464
00:25:07,770 --> 00:25:11,690
דחף המוות אינו סוג של חתירה בודהיסטית

465
00:25:11,690 --> 00:25:14,370
להשמדה, "אני רוצה למצוא שלום נצחי,

466
00:25:14,370 --> 00:25:17,570
אני רוצה"--לא, דחף המוות הוא כמעט הפוך.

467
00:25:17,570 --> 00:25:19,850
דחף המוות הוא המימד של מה--

468
00:25:19,850 --> 00:25:22,530
בסיפורת האימה דמוית סטיבן קינג - נקראת

469
00:25:22,530 --> 00:25:24,370
מימד המתים,

470
00:25:24,370 --> 00:25:25,850
של מתים חיים,

471
00:25:25,850 --> 00:25:29,490
של משהו שנשאר בחיים גם אחרי שהוא מת.

472
00:25:29,490 --> 00:25:33,770
והוא, במובן מסוים, אלמוות במוות עצמו.

473
00:25:33,770 --> 00:25:35,970
ממשיך, קיים, אי אפשר להרוס.

474
00:25:35,970 --> 00:25:39,530
ככל שחותכים אותו יותר, הוא קיים יותר, הוא ממשיך.

475
00:25:39,530 --> 00:25:43,570
מימד זה של סוג של חוסר מתות שטני

476
00:25:43,570 --> 00:25:46,450
זה מה שעוסקים באובייקטים חלקיים.

477
00:25:46,450 --> 00:25:48,850
(מוזיקה מלאת חיים)

478
00:26:00,490 --> 00:26:02,450
הדוגמה הכי יפה כאן בשבילי, אני חושב,

479
00:26:02,450 --> 00:26:06,570
הוא הנעליים האדומות של מייקל פאוול, על הבלרינה.

480
00:26:06,570 --> 00:26:08,890
(מוזיקה מלאת חיים)

481
00:26:15,570 --> 00:26:18,490
התשוקה שלה לריקוד מתממשת

482
00:26:18,490 --> 00:26:20,530
בנעליה משתלט.

483
00:26:20,530 --> 00:26:23,330
הנעליים הן ממש האובייקט המת.

484
00:26:23,330 --> 00:26:26,890
(מוזיקה מפחידה)

485
00:26:26,890 --> 00:26:29,210
(מדבר שפה זרה)

486
00:26:38,210 --> 00:26:40,530
(מוזיקה דרמטית אגרסיבית)

487
00:26:45,690 --> 00:26:48,170
(מריע)

488
00:26:54,690 --> 00:26:55,970
(נאנח)

489
00:26:58,090 --> 00:27:00,090
אולי החלק הגופני האולטימטיבי

490
00:27:00,090 --> 00:27:03,570
שמתאים לתפקיד זה של האובייקט החלקי האוטונומי

491
00:27:03,570 --> 00:27:08,330
הוא האגרוף, או יותר נכון, היד.

492
00:27:08,330 --> 00:27:10,650
(חובט)

493
00:27:22,410 --> 00:27:24,490
היד הזו מורמת.

494
00:27:24,490 --> 00:27:26,050
זה כל הפואנטה של ​​הסרט.

495
00:27:26,050 --> 00:27:28,450
זה לא סתם משהו זר לו.

496
00:27:28,450 --> 00:27:31,330
זה הליבה של האישיות שלו שם בחוץ.

497
00:27:32,850 --> 00:27:34,290
בִּטָחוֹן!

498
00:27:34,290 --> 00:27:37,290
אני נקמתו המחייכת של ג'ק.

499
00:27:37,290 --> 00:27:39,610
(מוזיקה אפלה)

500
00:27:42,890 --> 00:27:44,010
הו!

501
00:27:45,410 --> 00:27:48,530
מה לעזאזל אתה עושה?

502
00:27:48,530 --> 00:27:50,930
(הזכוכית מתנפצת)

503
00:27:50,930 --> 00:27:53,250
(מוזיקה אפלה)

504
00:27:55,970 --> 00:27:57,610
זה כאב.

505
00:27:57,610 --> 00:28:02,090
רחוק מלעמוד על סוג של מזוכיזם מעוות,

506
00:28:02,090 --> 00:28:05,170
או פנטזיה ריאקציונרית של אלימות,

507
00:28:05,170 --> 00:28:09,490
הסצנה הזו משחררת עמוקות.

508
00:28:09,490 --> 00:28:12,730
אני כאן, כביכול, בצד של האגרוף.

509
00:28:12,730 --> 00:28:15,290
אני חושב שזו המשמעות של שחרור.

510
00:28:15,290 --> 00:28:17,130
כדי לתקוף את האויב,

511
00:28:17,130 --> 00:28:21,210
אתה קודם כל צריך להפיל את החרא מעצמך.

512
00:28:21,210 --> 00:28:22,810
להיפטר, מעצמך,

513
00:28:22,810 --> 00:28:25,410
מה שבעצמך

514
00:28:25,410 --> 00:28:29,010
מצמיד אותך למנהיג, לתנאי העבדות,

515
00:28:29,010 --> 00:28:30,250
וכן הלאה, וכן הלאה.

516
00:28:30,250 --> 00:28:31,850
לא, בבקשה תפסיק!

517
00:28:31,850 --> 00:28:34,250
(מתנקם)

518
00:28:34,250 --> 00:28:36,570
(מוזיקה אפלה)

519
00:28:41,650 --> 00:28:43,690
מה אתה עושה?

520
00:28:43,690 --> 00:28:45,690
הו, אלוהים, לא, בבקשה, לא!

521
00:28:45,690 --> 00:28:48,410
מסיבה כלשהי, חשבתי על הקרב הראשון שלי

522
00:28:48,410 --> 00:28:50,410
עם טיילר.

523
00:28:50,410 --> 00:28:52,410
(פעמונים מצלצלים)

524
00:28:52,410 --> 00:28:56,650
תמיד יש את הקונפליקט הזה ביני לבין הכפיל שלי.

525
00:28:56,650 --> 00:28:58,770
(שריקת רכבת צועקת)

526
00:28:58,770 --> 00:29:01,770
בן זונה!

527
00:29:01,770 --> 00:29:03,130
פגעת לי באוזן!

528
00:29:03,130 --> 00:29:05,210
-ובכן, אלוהים, אני מצטער! -אוי!

529
00:29:05,210 --> 00:29:06,690
המשיח!

530
00:29:06,690 --> 00:29:09,130
-למה האוזן, בנאדם? -אוי, קצת דפקתי את זה.

531
00:29:09,130 --> 00:29:10,450
לא, זה היה מושלם.

532
00:29:10,450 --> 00:29:12,010
הו!

533
00:29:12,010 --> 00:29:15,570
זה כאילו הכפיל מגלם את עצמי,

534
00:29:15,570 --> 00:29:19,570
אבל בלי הממד המסורס של עצמי.

535
00:29:19,570 --> 00:29:22,530
(מוזיקה מאיימת)

536
00:29:22,530 --> 00:29:23,650
-אתה בסדר? -כֵּן.

537
00:29:33,010 --> 00:29:34,370
יש פרק

538
00:29:34,370 --> 00:29:36,610
בקלאסית האימה הבריטית הנפלאה,

539
00:29:36,610 --> 00:29:37,930
Dead of Night...

540
00:29:37,930 --> 00:29:41,210
ידעתי שלא תעזוב אותי, הוגו.

541
00:29:41,210 --> 00:29:42,770
ידעתי שתחזור.

542
00:29:42,770 --> 00:29:45,330
...בו מייקל רדגרייב מגלם דובר חדרים

543
00:29:45,330 --> 00:29:49,050
שמקנא בבובה שלו.

544
00:29:49,050 --> 00:29:52,410
עכשיו אל תתרגש, רק צחקתי.

545
00:29:52,410 --> 00:29:53,810
אתה מכיר אותי.

546
00:29:53,810 --> 00:29:56,810
מקסוול, מקסוול!

547
00:29:56,810 --> 00:29:57,930
מקסוול!

548
00:29:57,930 --> 00:29:59,810
אני לא מאמין--

549
00:29:59,810 --> 00:30:02,250
-עצור שם! -מקסוול!

550
00:30:02,250 --> 00:30:04,570
(צורח)

551
00:30:05,610 --> 00:30:08,370
היי, טיפש שכמותך!

552
00:30:08,370 --> 00:30:11,850
השוטר, מהר, פתח את הדלת הזו!

553
00:30:11,850 --> 00:30:12,970
מָהִיר!

554
00:30:15,210 --> 00:30:16,890
בהתפרצות של אלימות,

555
00:30:16,890 --> 00:30:20,610
הורס את הבובה, נשבר.

556
00:30:20,610 --> 00:30:22,290
ואז, בסצנה האחרונה של הסרט,

557
00:30:22,290 --> 00:30:24,010
אנחנו רואים אותו בבית החולים

558
00:30:24,010 --> 00:30:27,930
לאט לאט חוזר להכרה, חוזר לעצמו.

559
00:30:27,930 --> 00:30:31,490
ראשית, הקול שלו תקוע בגרון.

560
00:30:31,490 --> 00:30:33,570
ואז, בקושי רב,

561
00:30:33,570 --> 00:30:37,330
סוף סוף הוא מסוגל לדבר.

562
00:30:38,930 --> 00:30:41,570
אבל, הוא מדבר עם

563
00:30:41,570 --> 00:30:45,370
הקול המעוות של הדמה.

564
00:30:45,370 --> 00:30:49,090
למה, שלום, סילבסטר.

565
00:30:49,090 --> 00:30:52,010
חיכיתי לך.

566
00:30:52,010 --> 00:30:53,930
והלקח ברור,

567
00:30:53,930 --> 00:30:55,530
הדרך היחידה עבורי

568
00:30:55,530 --> 00:30:58,970
להיפטר מהאובייקט החלקי האוטונומי הזה

569
00:30:58,970 --> 00:31:02,850
הוא להפוך לאובייקט הזה.

570
00:31:02,850 --> 00:31:04,130
בכל פעם שאתה מוכן, תגיד לי.

571
00:31:04,130 --> 00:31:05,490
-בסדר, אני מוכן. -חכה רגע,

572
00:31:05,490 --> 00:31:07,650
כדי שלא אבלבל אותם.

573
00:31:07,650 --> 00:31:09,730
איפה המפתח שלי - המפתח שלי כאן, השני כאן.

574
00:31:09,730 --> 00:31:12,210
בסדר, ואתה צועק מתי.

575
00:31:14,130 --> 00:31:16,770
אני עומד על המרפסת ממש

576
00:31:16,770 --> 00:31:19,490
איפה הרצח, זירת הרצח הטראומטית

577
00:31:19,490 --> 00:31:22,290
מתרחש ב"השיחה".

578
00:31:22,290 --> 00:31:24,530
רצח הבעל

579
00:31:24,530 --> 00:31:27,530
נצפה מבעד לוויטראז' שמולי

580
00:31:27,530 --> 00:31:30,410
על ידי הבלש הפרטי, ג'ין הקמן.

581
00:31:35,290 --> 00:31:38,730
הבלש נמצא בחדר הסמוך.

582
00:31:38,730 --> 00:31:42,610
באופן משמעותי, רגע לפני שהוא רואה את הרצח,

583
00:31:42,610 --> 00:31:44,930
הוא מתבונן במרפסת

584
00:31:44,930 --> 00:31:47,490
דרך סדק בקיר הזכוכית.

585
00:31:50,810 --> 00:31:53,050
בכל פעם שיש לנו את זה מפורסם

586
00:31:53,050 --> 00:31:54,650
סצנת מציץ פתגמית

587
00:31:54,650 --> 00:31:59,010
של מישהו שמתבונן באירוע טראומטי דרך סדק,

588
00:31:59,010 --> 00:32:02,610
זה אף פעם לא כאילו אנחנו עוסקים בשני חלקים

589
00:32:02,610 --> 00:32:06,450
משני צידי החומה של אותה מציאות.

590
00:32:11,290 --> 00:32:13,050
לפני שרואים משהו,

591
00:32:13,050 --> 00:32:16,490
או לדמיין לראות משהו,

592
00:32:16,490 --> 00:32:18,290
הוא מנסה להקשיב.

593
00:32:18,290 --> 00:32:21,090
הוא מתנהג כצוותת

594
00:32:21,090 --> 00:32:26,410
עם כל הגאדג'טים הבלשים הפרטיים שלו.

595
00:32:26,410 --> 00:32:28,850
מה זה הופך אותו?

596
00:32:28,850 --> 00:32:30,930
פוטנציאלי, לפחות,

597
00:32:30,930 --> 00:32:35,450
זה הופך אותו לישות מפנטזת, מדומיינת.

598
00:32:37,370 --> 00:32:39,930
אני לא יכול לסבול את זה.

599
00:32:39,930 --> 00:32:42,210
אני לא יכול לסבול את זה!

600
00:32:42,210 --> 00:32:44,810
You're going to make me cry.

601
00:32:44,810 --> 00:32:49,530
-(לא מובן), גם אני. -לא, לא!

602
00:32:49,530 --> 00:32:52,330
הוא לא מפנטז את זירת הרצח.

603
00:32:52,330 --> 00:32:57,050
הוא מפנטז את עצמו כעד לרצח.

604
00:32:57,050 --> 00:32:59,890
אני אוהב אותך.

605
00:32:59,890 --> 00:33:03,650
מה שהוא רואה על החלון המטושטש הזה

606
00:33:03,650 --> 00:33:05,770
זכוכית שמתפקדת ביעילות

607
00:33:05,770 --> 00:33:08,330
כמעין מסך יסודי,

608
00:33:08,330 --> 00:33:09,930
מסך קולנועי, אפילו,

609
00:33:09,930 --> 00:33:13,690
זה צריך להיתפס כניסיון נואש

610
00:33:13,690 --> 00:33:16,610
לדמיין, להזות אפילו,

611
00:33:16,610 --> 00:33:21,450
התמיכה הגופנית והחומרית של מה שהוא שומע.

612
00:33:21,450 --> 00:33:22,770
(צורח)

613
00:33:26,130 --> 00:33:28,450
(דופק)

614
00:33:31,250 --> 00:33:33,570
(נושם בכבדות)

615
00:33:36,410 --> 00:33:38,730
(דלת נטרקת)

616
00:33:43,210 --> 00:33:45,450
-שלום, מותק. -לִשְׁתוֹק!

617
00:33:45,450 --> 00:33:48,370
זה אבא, חתיכת חרא, איפה הבורבון שלי?

618
00:33:52,930 --> 00:33:55,250
(מוזג בורבון)

619
00:33:57,090 --> 00:33:59,890
הדירה של דורותי היא אחת מאלה

620
00:33:59,890 --> 00:34:04,890
מקומות גיהנום שיש בשפע בסרטיו של דיוויד לינץ',

621
00:34:04,890 --> 00:34:09,250
מקומות שבהם כל עכבות מוסריות או חברתיות

622
00:34:09,250 --> 00:34:10,969
נראה מושעה,

623
00:34:10,969 --> 00:34:15,010
שבו הכל אפשרי,

624
00:34:15,010 --> 00:34:17,770
המין המזוכיסטי הנמוך ביותר,

625
00:34:17,770 --> 00:34:22,250
גסויות, הרמה העמוקה ביותר של הרצונות שלנו

626
00:34:22,250 --> 00:34:26,330
שאנחנו אפילו לא מוכנים להודות בפני עצמנו.

627
00:34:26,330 --> 00:34:30,250
אנחנו מתמודדים איתם במקומות כאלה.

628
00:34:31,889 --> 00:34:33,449
פרש את הרגליים.

629
00:34:44,409 --> 00:34:46,170
רחב יותר.

630
00:34:48,330 --> 00:34:49,929
עכשיו תראה לי את זה.

631
00:35:09,810 --> 00:35:11,930
אל תסתכל עליי, לעזאזל.

632
00:35:19,690 --> 00:35:25,730
מאיזו נקודת מבט עלינו להתבונן בסצנה הזו?

633
00:35:25,730 --> 00:35:28,130
(מוזיקה מרושעת)

634
00:35:28,130 --> 00:35:30,450
(שואף עמוק)

635
00:35:32,050 --> 00:35:35,930
דמיינו את הסצנה כמו של ילד קטן

636
00:35:35,930 --> 00:35:39,330
מוסתר בארון, או מאחורי דלת...

637
00:35:39,330 --> 00:35:40,850
אמא!

638
00:35:40,850 --> 00:35:43,650
...לראות את משכב ההורים.

639
00:35:43,650 --> 00:35:46,570
הוא עדיין לא יודע מהי מיניות,

640
00:35:46,570 --> 00:35:47,690
איך אנחנו עושים את זה.

641
00:35:47,690 --> 00:35:50,170
כל מה שהוא יודע זה מה שהוא שומע,

642
00:35:50,170 --> 00:35:52,330
צליל הנשימה העמוק המוזר הזה,

643
00:35:52,330 --> 00:35:56,330
ואז הוא מנסה לדמיין מה קורה.

644
00:35:56,330 --> 00:35:58,370
ממש בתחילתו של Blue Velvet,

645
00:35:58,370 --> 00:36:00,570
אנחנו רואים את אביו של ג'פרי

646
00:36:00,570 --> 00:36:03,050
מקבל התקף לב, נופל.

647
00:36:03,050 --> 00:36:08,130
יש לנו את הליקוי של הסמכות האבהית הרגילה.

648
00:36:08,130 --> 00:36:09,650
היי, אבא.

649
00:36:11,130 --> 00:36:13,450
(מכונות מצפצפות)

650
00:36:17,810 --> 00:36:19,410
הו, אמא!

651
00:36:19,410 --> 00:36:21,570
אמא!

652
00:36:21,570 --> 00:36:23,330
אמא!

653
00:36:23,330 --> 00:36:26,810
-אמא אוהבת אותך. -בייבי רוצה לזיין!

654
00:36:26,810 --> 00:36:30,450
זה כאילו ג'פרי מפנטז את זה

655
00:36:30,450 --> 00:36:33,810
זוג הורים פראי של דורותי ופרנק

656
00:36:33,810 --> 00:36:37,130
כסוג של תוסף פנטסטי

657
00:36:37,130 --> 00:36:40,730
להיעדר הסמכות האבהית האמיתית.

658
00:36:42,970 --> 00:36:44,130
תתכונן לזיין!

659
00:36:44,130 --> 00:36:45,530
אתם מזוינים לזיין אותה!

660
00:36:45,530 --> 00:36:46,730
אתה מזוין!

661
00:36:48,970 --> 00:36:51,770
אל תסתכל עליי לעזאזל!

662
00:36:51,770 --> 00:36:54,410
פרנק לא רק פועל באופן ברור,

663
00:36:54,410 --> 00:36:57,170
אבל אפילו מופרז.

664
00:36:57,170 --> 00:37:02,930
זה כאילו הגיחוך המוגזם שלו עד כדי גיחוך,

665
00:37:02,930 --> 00:37:04,850
צעקות וכו'

666
00:37:04,850 --> 00:37:08,170
נמצאים כאן כדי להסתיר משהו.

667
00:37:08,170 --> 00:37:11,050
הנקודה היא, כמובן, היסודי,

668
00:37:11,050 --> 00:37:14,850
לשכנע את הצופה הבלתי נראה

669
00:37:14,850 --> 00:37:17,250
האבא הזה חזק,

670
00:37:17,250 --> 00:37:19,330
כדי לכסות על אימפוטנציה של אבא.

671
00:37:19,330 --> 00:37:20,970
אז, הדרך השנייה לקרוא את הסצנה

672
00:37:20,970 --> 00:37:23,490
היה כמחזה,

673
00:37:23,490 --> 00:37:25,810
מחזה אלים עד כדי גיחוך

674
00:37:25,810 --> 00:37:27,810
שהוקם על ידי האב

675
00:37:27,810 --> 00:37:30,410
לשכנע את הבן בכוחו,

676
00:37:30,410 --> 00:37:33,010
מעוצמת היתר שלו.

677
00:37:33,010 --> 00:37:35,330
(מוזיקה אינטנסיבית)

678
00:37:38,290 --> 00:37:40,610
(צורח)

679
00:37:43,850 --> 00:37:45,970
הדרך השלישית הייתה

680
00:37:45,970 --> 00:37:49,010
להתמקד בדורותי עצמה.

681
00:37:49,010 --> 00:37:51,530
פמיניסטיות רבות, כמובן,

682
00:37:51,530 --> 00:37:55,490
הדגיש את האכזריות כלפי נשים בסצנה הזו,

683
00:37:55,490 --> 00:37:59,570
ההתעללות, איך מתעללים בדמותה של דורותי.

684
00:37:59,570 --> 00:38:02,290
ברור שיש בו את הממד הזה.

685
00:38:02,290 --> 00:38:04,890
אבל אני חושב שצריך להסתכן

686
00:38:04,890 --> 00:38:09,570
פרשנות מזעזעת והפוכה יותר.

687
00:38:09,570 --> 00:38:13,570
מה אם הבעיה המרכזית, כביכול, הבעיה

688
00:38:13,570 --> 00:38:17,890
של כל הסצנה הזו היא הפסיביות של דורותי.

689
00:38:17,890 --> 00:38:21,130
אל תסתכל עליי לעזאזל!

690
00:38:21,130 --> 00:38:22,690
כֵּן.

691
00:38:22,690 --> 00:38:25,930
(מוזיקה מרושעת)

692
00:38:25,930 --> 00:38:28,810
אז מה אם מה שפרנק עושה

693
00:38:28,810 --> 00:38:31,650
הוא סוג של נואש, מגוחך,

694
00:38:31,650 --> 00:38:33,610
אבל בכל זאת ניסיון יעיל

695
00:38:33,610 --> 00:38:35,890
לנסות לעזור לדורותי.

696
00:38:35,890 --> 00:38:38,650
כדי לעורר אותה מהרדיפות שלה,

697
00:38:38,650 --> 00:38:41,050
להביא אותה לחיים.

698
00:38:41,050 --> 00:38:43,370
(נהנה)

699
00:38:48,850 --> 00:38:53,330
אז אם פרנק הוא הפנטזיה של מישהו,

700
00:38:53,330 --> 00:38:56,330
אולי הוא הפנטזיה של דורותי.

701
00:38:56,330 --> 00:38:58,170
(מוזיקה מרושעת)

702
00:38:58,170 --> 00:38:59,570
יש משהו מוזר,

703
00:38:59,570 --> 00:39:02,130
שלובים הדדיים של פנטזיות.

704
00:39:02,130 --> 00:39:04,450
(מוזיקה מרושעת)

705
00:39:10,210 --> 00:39:13,290
אתה נשאר בחיים, מותק.

706
00:39:13,290 --> 00:39:17,330
זו לא רק אי בהירות, אלא תנודה ביניהם

707
00:39:17,330 --> 00:39:19,130
שלושה מוקדים.

708
00:39:19,130 --> 00:39:23,090
זה, לדעתי, מה שגורם להדהודים המוזרים

709
00:39:23,090 --> 00:39:23,890
של הסצנה הזו.

710
00:39:23,890 --> 00:39:27,450
(מוזיקה מותחת)

711
00:39:35,970 --> 00:39:39,570
זה מביא אותנו לדוגמא השלישית, ואולי המכריעה שלנו,

712
00:39:39,570 --> 00:39:41,730
what is, for me, the most beautiful shot

713
00:39:41,730 --> 00:39:45,410
בכל ורטיגו.

714
00:39:45,410 --> 00:39:47,730
(מוזיקה מתוחה)

715
00:39:56,570 --> 00:39:58,970
הזריקה בה אנו רואים

716
00:39:58,970 --> 00:40:01,890
סקוטי בעמדה של קברן מציץ,

717
00:40:01,890 --> 00:40:04,770
מתבונן מבעד לסדק.

718
00:40:04,770 --> 00:40:07,090
(מוזיקה מתוחה)

719
00:40:13,930 --> 00:40:16,610
זה כאילו מדלן באמת שם

720
00:40:16,610 --> 00:40:18,170
במציאות המשותפת,

721
00:40:18,170 --> 00:40:21,530
בזמן שסקוטי מציץ בה

722
00:40:21,530 --> 00:40:26,130
מאיזה מרחב ביניים מסתורי

723
00:40:26,130 --> 00:40:29,650
מאיזה עולם תחתון לא ברור.

724
00:40:29,650 --> 00:40:34,810
זהו המיקום של המבט המדומיין, המפנטז.

725
00:40:41,650 --> 00:40:45,490
המבט הוא אותה נקודה לא ברורה, הנקודה העיוורת,

726
00:40:45,490 --> 00:40:49,050
שממנו הביט החפץ

727
00:40:49,050 --> 00:40:51,210
מחזיר את המבט.

728
00:40:51,210 --> 00:40:53,530
(מים זורמים)

729
00:40:57,210 --> 00:41:00,530
לאחר חשד שמתרחש רצח

730
00:41:00,530 --> 00:41:02,530
בחדר מלון סמוך,

731
00:41:02,530 --> 00:41:04,730
ג'ין הקמן, מגלם את הבלש הפרטי,

732
00:41:04,730 --> 00:41:09,130
נכנס לחדר הזה, ובודק את השירותים.

733
00:41:09,130 --> 00:41:12,730
ברגע שהוא מתקרב לשירותים בשירותים,

734
00:41:12,730 --> 00:41:15,370
ברור שאנחנו בטריטוריה של היצ'קוק.

735
00:41:15,370 --> 00:41:18,730
ברור שזה סוג של דיאלוג אינטנסיבי, מרומז

736
00:41:18,730 --> 00:41:21,570
עם Psycho ממשיך.

737
00:41:24,930 --> 00:41:26,610
במחווה מאוד אלימה,

738
00:41:26,610 --> 00:41:29,610
כאילו מאמצת את התפקיד של אמו של נורמן בייטס,

739
00:41:29,610 --> 00:41:31,250
הרוצח בפסיכו,

740
00:41:31,250 --> 00:41:34,370
הוא פותח את הווילון, בודק אותו לפרטי פרטים,

741
00:41:34,370 --> 00:41:37,050
מחפש שם עקבות של דם.

742
00:41:39,370 --> 00:41:42,170
אפילו בודקים את הפער, החור,

743
00:41:42,170 --> 00:41:45,330
בתחתית הכיור,

744
00:41:45,330 --> 00:41:48,770
שהוא בדיוק עוד אחד מהאובייקט המוקד הזה.

745
00:41:48,770 --> 00:41:52,050
כי בפסיכו, החור--

746
00:41:52,050 --> 00:41:56,410
דרך דהייה החוצה, החור משתנה לתוך העין

747
00:41:56,410 --> 00:41:58,450
מחזיר את המבט.

748
00:41:58,450 --> 00:42:00,770
(ניפוח מים)

749
00:42:18,250 --> 00:42:21,650
אנחנו אומרים שהעין היא חלון הנשמה.

750
00:42:21,650 --> 00:42:26,570
אבל מה אם אין נשמה מאחורי העין?

751
00:42:26,570 --> 00:42:30,570
מה אם העין היא סדק שדרכו

752
00:42:30,570 --> 00:42:35,530
אנחנו יכולים לתפוס רק את תהום של עולם תחתון?

753
00:42:35,530 --> 00:42:37,530
(ריצת מקלחת)

754
00:42:43,690 --> 00:42:46,250
כשאנחנו מסתכלים דרך הסדקים האלה,

755
00:42:46,250 --> 00:42:50,130
אנחנו רואים את הצד השני האפל

756
00:42:50,130 --> 00:42:54,650
שבו כוחות נסתרים מנהלים את ההצגה.

757
00:42:54,650 --> 00:42:58,490
(מים זורמים)

758
00:42:58,490 --> 00:43:01,570
זה כאילו ג'ין הקמן קובע שלא, אנחנו כן

759
00:43:01,570 --> 00:43:04,690
בכל זאת לא בפסיכו, בוא נחזור לשלי

760
00:43:04,690 --> 00:43:07,530
מושא הקסם הראשון, קערת שירותים.

761
00:43:07,530 --> 00:43:11,490
הוא שוטף אותו, ואז קורה הדבר הנורא.

762
00:43:13,650 --> 00:43:15,970
(מוזיקה אינטנסיבית)

763
00:43:25,890 --> 00:43:28,290
(מים נשפכים)

764
00:43:28,290 --> 00:43:30,610
(מוזיקה אינטנסיבית)

765
00:43:40,490 --> 00:43:45,050
בניסיון הכי בסיסי שלנו,

766
00:43:45,050 --> 00:43:47,050
כשאנחנו שוטפים את האסלה,

767
00:43:47,050 --> 00:43:50,890
הפרשות פשוט נעלמות מהמציאות שלנו,

768
00:43:50,890 --> 00:43:52,770
לחלל אחר,

769
00:43:52,770 --> 00:43:55,690
שאנו תופסים מבחינה פנומנולוגית

770
00:43:55,690 --> 00:43:57,970
כסוג של עולם תחתון.

771
00:43:57,970 --> 00:44:01,410
מציאות אחרת, מציאות כאוטית, ראשונית.

772
00:44:01,410 --> 00:44:04,050
והאימה האולטימטיבית, כמובן,

773
00:44:04,050 --> 00:44:07,850
אם השטיפה לא עובדת,

774
00:44:07,850 --> 00:44:10,370
אם חפצים חוזרים,

775
00:44:10,370 --> 00:44:13,490
אם שאריות צואה

776
00:44:13,490 --> 00:44:16,130
לחזור מהממד הזה.

777
00:44:16,130 --> 00:44:18,010
חדר האמבטיה.

778
00:44:18,010 --> 00:44:23,450
היצ'קוק כל הזמן משחק עם הסף הזה.

779
00:44:23,450 --> 00:44:26,810
ובכן, הם ניקו את כל זה עכשיו.

780
00:44:26,810 --> 00:44:29,130
הבדל גדול.

781
00:44:29,130 --> 00:44:31,810
היית צריך לראות את הדם.

782
00:44:31,810 --> 00:44:34,530
כל המקום היה--

783
00:44:34,530 --> 00:44:38,290
ובכן, זה נורא מכדי לתאר. אָיוֹם.

784
00:44:38,290 --> 00:44:42,370
הכי יעיל, בשבילי, ואפילו הכי נוגע ללב

785
00:44:42,370 --> 00:44:44,850
סצנה של פסיכו הוא כולו

786
00:44:44,850 --> 00:44:46,970
אחרי רצח המקלחת,

787
00:44:46,970 --> 00:44:49,690
כאשר נורמן בייטס

788
00:44:49,690 --> 00:44:52,330
מנסה לנקות את חדר האמבטיה.

789
00:44:52,330 --> 00:44:54,730
(מוזיקה מפחידה)

790
00:44:54,730 --> 00:44:57,050
(ברז פועל)

791
00:45:03,690 --> 00:45:05,610
אני זוכר בבירור מתי, בגיל ההתבגרות,

792
00:45:05,610 --> 00:45:06,970
ראיתי את הסרט לראשונה,

793
00:45:06,970 --> 00:45:08,770
כמה עמוק התרשמתי

794
00:45:08,770 --> 00:45:12,810
על ידי--לא רק לפי אורך הסצנה,

795
00:45:12,810 --> 00:45:14,730
זה נמשך כמעט עשר דקות,

796
00:45:14,730 --> 00:45:17,410
פרטים של דברים, וכן הלאה, וכן הלאה--

797
00:45:17,410 --> 00:45:20,810
אבל גם בגלל האכפתיות, ההקפדה,

798
00:45:20,810 --> 00:45:23,450
איך זה נעשה, וגם על ידי הצופה שלנו

799
00:45:23,450 --> 00:45:25,410
הזדהות איתו.

800
00:45:25,410 --> 00:45:27,810
(מוזיקה מפחידה)

801
00:45:27,810 --> 00:45:30,130
(מים זורמים)

802
00:45:33,370 --> 00:45:36,210
אני חושב שזה אומר לנו הרבה על

803
00:45:36,210 --> 00:45:38,490
את שביעות הרצון מהעבודה,

804
00:45:38,490 --> 00:45:40,170
של עבודה טובה--

805
00:45:40,170 --> 00:45:43,570
שזה לא כל כך לבנות משהו חדש,

806
00:45:43,570 --> 00:45:47,530
אבל אולי העבודה האנושית הבסיסית ביותר שלה,

807
00:45:47,530 --> 00:45:49,730
לעבוד כביכול ברמת אפס,

808
00:45:49,730 --> 00:45:55,050
היא עבודת ניקוי עקבות של כתם.

809
00:45:55,050 --> 00:45:57,370
(מוזיקה אינטנסיבית)

810
00:46:01,770 --> 00:46:04,610
עבודת מחיקת הכתמים,

811
00:46:04,610 --> 00:46:07,650
להרחיק את העולם התחתון הכאוטי הזה,

812
00:46:07,650 --> 00:46:10,530
שמאיים להתפוצץ בכל עת

813
00:46:10,530 --> 00:46:12,930
ולבלוע אותנו.

814
00:46:12,930 --> 00:46:15,450
(מוזיקה אינטנסיבית)

815
00:46:15,450 --> 00:46:18,250
אני חושב שזה הסנטימנט הטוב

816
00:46:18,250 --> 00:46:20,330
שסרטיו של היצ'קוק מעוררים.

817
00:46:20,330 --> 00:46:25,650
זה לא פשוט שמשהו נורא קורה במציאות.

818
00:46:25,650 --> 00:46:27,290
משהו גרוע יותר יכול לקרות

819
00:46:27,290 --> 00:46:29,730
מה שמערער את הבד עצמו

820
00:46:29,730 --> 00:46:32,770
של מה שאנו חווים כמציאות.

821
00:46:35,090 --> 00:46:36,690
אני חושב שזה מאוד חשוב

822
00:46:36,690 --> 00:46:39,810
כיצד מתרחשת ההתקפה הראשונה של הציפורים

823
00:46:39,810 --> 00:46:41,970
בסרט.

824
00:46:41,970 --> 00:46:45,290
כשאובייקט פנטזיה, משהו מדמיין,

825
00:46:45,290 --> 00:46:47,650
חפץ מהחלל הפנימי,

826
00:46:47,650 --> 00:46:50,050
נכנס למציאות הרגילה שלנו,

827
00:46:50,050 --> 00:46:55,610
מרקם המציאות מעוות, מעוות.

828
00:46:55,610 --> 00:47:00,690
כך התשוקה רושמת את עצמה למציאות,

829
00:47:00,690 --> 00:47:02,250
על ידי עיוות זה.

830
00:47:05,090 --> 00:47:10,170
תשוקה היא פצע של המציאות.

831
00:47:10,170 --> 00:47:12,250
אמנות הקולנוע מורכבת

832
00:47:12,250 --> 00:47:15,610
בעורר תשוקה

833
00:47:15,610 --> 00:47:19,290
לשחק ברצון.

834
00:47:19,290 --> 00:47:20,930
אבל, במקביל,

835
00:47:20,930 --> 00:47:25,530
לשמור אותו במרחק בטוח,

836
00:47:25,530 --> 00:47:28,970
מביית אותו, הופך אותו למוחשי.

837
00:47:28,970 --> 00:47:31,290
(רעש לבן)

838
00:47:33,090 --> 00:47:36,090
כשאנחנו הצופים יושבים באולם קולנוע

839
00:47:36,090 --> 00:47:38,970
מסתכל במסך - אתה זוכר, ממש בהתחלה,

840
00:47:38,970 --> 00:47:41,810
לפני שהתמונה מופעלת, זה מסך שחור וחשוך,

841
00:47:41,810 --> 00:47:43,810
ואז נדלק אור.

842
00:47:43,810 --> 00:47:45,450
האם אנחנו בעצם לא

843
00:47:45,450 --> 00:47:47,330
בוהה לתוך קערת שירותים

844
00:47:47,330 --> 00:47:51,290
ומחכה שהדברים יופיעו שוב מהאסלה?

845
00:47:51,290 --> 00:47:55,530
והן--הוא כל הקסם

846
00:47:55,530 --> 00:47:58,970
של מחזה שהוצג על המסך

847
00:47:58,970 --> 00:48:01,930
לא סוג של פיתוי מטעה

848
00:48:01,930 --> 00:48:05,410
מנסה להסתיר את העובדה

849
00:48:05,410 --> 00:48:07,570
אנחנו בעצם צופים בחרא, כאילו?

850
00:48:16,210 --> 00:48:18,850
הייתה עלמה צעירה מאונגאר

851
00:48:18,850 --> 00:48:21,810
שהיה לו רומן עם קונגר.

852
00:48:21,810 --> 00:48:25,450
הם אמרו: "איך זה מרגיש לישון עם צלופח?"

853
00:48:25,450 --> 00:48:28,970
ובכן, היא אמרה, "בדיוק כמו גבר, רק יותר זמן."

854
00:48:30,410 --> 00:48:32,730
(לחיצה על מקרן סרט)

855
00:48:35,970 --> 00:48:38,650
בדרך כלל, אנשים קוראים

856
00:48:38,650 --> 00:48:41,610
הלקח של הפסיכואנליזה הפרוידיאנית

857
00:48:41,610 --> 00:48:45,170
כאילו המשמעות הסודית של הכל היא מיניות,

858
00:48:45,170 --> 00:48:47,690
אבל זה לא מה שפרויד רוצה לומר.

859
00:48:47,690 --> 00:48:50,450
אני חושב שפרויד רוצה לומר בדיוק את ההיפך.

860
00:48:50,450 --> 00:48:53,890
זה לא שהכל הוא מטפורה למיניות,

861
00:48:53,890 --> 00:48:58,250
שכל מה שאנחנו עושים אנחנו תמיד חושבים על זה.

862
00:48:58,250 --> 00:48:59,810
השאלה הפרוידיאנית היא

863
00:48:59,810 --> 00:49:02,130
"אבל מה אנחנו חושבים כשאנחנו עושים את זה?"

864
00:49:03,530 --> 00:49:05,850
(מוזיקה מטרידה)

865
00:49:13,650 --> 00:49:18,050
במיניות, זה אף פעם לא רק אני ובן זוגי,

866
00:49:18,050 --> 00:49:20,090
או יותר שותפים, מה שלא תעשה.

867
00:49:20,090 --> 00:49:24,570
תמיד חייב להיות אלמנט פנטסטי כלשהו.

868
00:49:24,570 --> 00:49:28,090
חייב להיות איזה אלמנט מדומיין שלישי

869
00:49:28,090 --> 00:49:32,370
מה שגורם לי...

870
00:49:32,370 --> 00:49:34,570
מאפשר לי, מה שמאפשר לי

871
00:49:34,570 --> 00:49:37,010
לעסוק במיניות.

872
00:49:37,010 --> 00:49:38,890
אם יורשה לי להיות קצת חוצפה,

873
00:49:38,890 --> 00:49:42,210
ולהתייחס לחוויה מצערת

874
00:49:42,210 --> 00:49:44,610
כנראה מוכר לרובנו כעת.

875
00:49:44,610 --> 00:49:48,130
קורה שבזמן שאדם עוסק בפעילות מינית,

876
00:49:48,130 --> 00:49:50,770
פתאום מישהו מרגיש טיפש.

877
00:49:50,770 --> 00:49:53,690
אדם מאבד את הקשר איתו, כאילו, "אלוהים אדירים,

878
00:49:53,690 --> 00:49:55,210
מה אני עושה כאן

879
00:49:55,210 --> 00:49:57,170
עושה את התנועות המטופשות שחוזרות על עצמן",

880
00:49:57,170 --> 00:49:58,370
וכן הלאה, וכן הלאה.

881
00:49:58,370 --> 00:50:00,250
שום דבר לא משתנה במציאות,

882
00:50:00,250 --> 00:50:04,450
ברגע המוזר הזה, שבו אני, כביכול, מתנתק.

883
00:50:04,450 --> 00:50:07,890
רק שאני מאבד את התמיכה הפנטסטית.

884
00:50:07,890 --> 00:50:10,450
(מוזיקה מתוחה)

885
00:50:11,970 --> 00:50:14,290
(משוך)

886
00:50:17,810 --> 00:50:21,290
There is an irresistible power of fascination,

887
00:50:21,290 --> 00:50:25,850
לפחות עבורי, בסצנה המפחידה הזו

888
00:50:25,850 --> 00:50:30,770
כאשר ניאו מתעורר משנתו בתוך המטריקס

889
00:50:30,770 --> 00:50:33,770
והופך מודע למה שהוא באמת

890
00:50:33,770 --> 00:50:36,250
במיכל העובר הזה,

891
00:50:36,250 --> 00:50:40,410
צף בנוזל, מחובר למציאות מדומה,

892
00:50:40,410 --> 00:50:44,290
שבו אתה מצטמצם לאובייקט פסיבי לחלוטין

893
00:50:44,290 --> 00:50:48,970
כשהאנרגיה שלך נשאבת ממך.

894
00:50:48,970 --> 00:50:51,290
(מזנק)

895
00:50:54,090 --> 00:50:58,970
אז למה המטריקס צריך את האנרגיה שלנו?

896
00:50:58,970 --> 00:51:01,290
(מזנק)

897
00:51:04,610 --> 00:51:07,930
אני חושב שהדרך הנכונה לשאול את השאלה הזו

898
00:51:07,930 --> 00:51:10,490
זה להפוך את זה.

899
00:51:10,490 --> 00:51:12,650
לא למה המטריקס צריך את האנרגיה,

900
00:51:12,650 --> 00:51:15,610
אבל למה האנרגיה צריכה את המטריקס?

901
00:51:15,610 --> 00:51:18,930
זאת אומרת, מכיוון שאני חושב שהאנרגיה

902
00:51:18,930 --> 00:51:23,890
אנחנו מדברים על החשק המיני, האם ההנאה שלנו,

903
00:51:23,890 --> 00:51:26,850
למה החשק המיני שלנו צריך

904
00:51:26,850 --> 00:51:29,570
היקום הווירטואלי של הפנטזיות?

905
00:51:29,570 --> 00:51:33,930
למה אנחנו לא יכולים פשוט ליהנות ממנו ישירות,

906
00:51:33,930 --> 00:51:35,690
בן זוג מיני וכן הלאה?

907
00:51:35,690 --> 00:51:37,370
זו השאלה העקרונית.

908
00:51:37,370 --> 00:51:40,890
למה אנחנו צריכים את התוסף הווירטואלי הזה?

909
00:51:40,890 --> 00:51:45,530
החשק המיני שלנו זקוק לאשליה כדי לקיים את עצמו.

910
00:51:45,530 --> 00:51:47,850
(מוזיקה מפחידה)

911
00:52:03,930 --> 00:52:07,170
אחד המוטיבים המעניינים ביותר במדע בדיוני

912
00:52:07,170 --> 00:52:09,970
זה של מכונת הזיהוי,

913
00:52:09,970 --> 00:52:13,850
חפץ בעל יכולת קסם

914
00:52:13,850 --> 00:52:17,130
של התממשות ישירה,

915
00:52:17,130 --> 00:52:19,210
להבין מולנו,

916
00:52:19,210 --> 00:52:22,610
החלומות, הרצונות הפנימיים ביותר שלנו,

917
00:52:22,610 --> 00:52:25,010
אפילו רגשות אשם.

918
00:52:25,010 --> 00:52:26,450
יש מסורת ארוכה של זה

919
00:52:26,450 --> 00:52:28,170
בסרטי מדע בדיוני,

920
00:52:28,170 --> 00:52:31,690
אבל כמובן הסרט על מכונת זיהוי

921
00:52:31,690 --> 00:52:34,410
הוא סולאריס של אנדריי טרקובסקי.

922
00:52:34,410 --> 00:52:36,410
(פעמוני רוח מצלצלים)

923
00:52:36,410 --> 00:52:40,410
סולאריס הוא סיפורו של קלווין, פסיכולוג,

924
00:52:40,410 --> 00:52:44,610
שנשלח באמצעות רקטה לחללית

925
00:52:44,610 --> 00:52:48,730
מסתובב סביב סולאריס, כוכב לכת שהתגלה לאחרונה.

926
00:52:48,730 --> 00:52:50,850
(מוזיקה רכה)

927
00:52:50,850 --> 00:52:54,130
דברים מוזרים מדווחים מהחללית.

928
00:52:54,130 --> 00:52:56,090
כל המדענים שם משתגעים,

929
00:52:56,090 --> 00:53:00,690
ואז קלווין מגלה מה קורה שם.

930
00:53:03,330 --> 00:53:06,490
לכוכב הזה יש את יכולת הקסם

931
00:53:06,490 --> 00:53:10,450
להבין ישירות את הטראומות העמוקות ביותר שלך,

932
00:53:10,450 --> 00:53:13,170
חלומות, פחדים, רצונות.

933
00:53:15,130 --> 00:53:18,490
הפנימי ביותר של המרחב הפנימי שלך.

934
00:53:24,090 --> 00:53:27,970
גיבור הסרט מוצא בוקר אחד

935
00:53:27,970 --> 00:53:30,170
אשתו המנוחה,

936
00:53:30,170 --> 00:53:33,770
שהתאבד לפני שנים.

937
00:53:35,650 --> 00:53:38,250
אז הוא לא מבין את הרצון שלו

938
00:53:38,250 --> 00:53:41,570
כתחושת האשמה שלו.

939
00:53:44,650 --> 00:53:48,090
כאשר הגיבור מתמודד עם השיבוט הספקטרלי,

940
00:53:48,090 --> 00:53:51,250
כביכול, של אשתו המנוחה...

941
00:53:53,090 --> 00:53:56,210
למרות שהוא נראה מאוד סימפטי,

942
00:53:56,210 --> 00:53:58,650
רוחני, משקף וכן הלאה,

943
00:53:58,650 --> 00:54:02,770
הבעיה הבסיסית שלו היא איך להיפטר ממנה.

944
00:54:02,770 --> 00:54:05,090
(קשקש)

945
00:54:06,690 --> 00:54:09,010
(צורח, גונח)

946
00:54:14,290 --> 00:54:16,610
(נהנה)

947
00:54:18,170 --> 00:54:22,050
מה שעושה את סולאריס כל כך נוגע ללב הוא ש,

948
00:54:22,050 --> 00:54:25,090
לפחות באופן פוטנציאלי, זה מתעמת איתנו

949
00:54:25,090 --> 00:54:27,730
עם העמדה הסובייקטיבית הטרגית הזו

950
00:54:27,730 --> 00:54:31,530
של האישה, אשתו, המודעת

951
00:54:31,530 --> 00:54:35,890
שאין לה עקביות,

952
00:54:35,890 --> 00:54:37,890
אין ישות מלאה משלה.

953
00:54:49,410 --> 00:54:52,130
למשל, יש לה פערים בזיכרון

954
00:54:52,130 --> 00:54:56,530
כי היא יודעת רק מה שהוא יודע שהיא יודעת.

955
00:55:07,410 --> 00:55:08,410
(היא נאנחת)

956
00:55:08,410 --> 00:55:12,970
היא רק הגשמת החלום שלו.

957
00:55:12,970 --> 00:55:17,570
ואהבתה האמיתית אליו באה לידי ביטוי

958
00:55:17,570 --> 00:55:21,050
בניסיונותיה הנואשים למחוק את עצמה,

959
00:55:21,050 --> 00:55:25,250
לבלוע רעל או מה שלא יהיה, רק כדי לפנות את החלל,

960
00:55:25,250 --> 00:55:28,450
כי היא מנחשת שהוא רוצה את זה.

961
00:55:28,450 --> 00:55:30,770
(מקשקש)

962
00:55:41,290 --> 00:55:45,450
קל יחסית להיפטר מאדם אמיתי.

963
00:55:45,450 --> 00:55:49,130
אתה יכול לנטוש אותו או אותה, להרוג אותו או אותה, מה שלא יהיה.

964
00:55:49,130 --> 00:55:52,770
אבל רוח רפאים, נוכחות ספקטרלית,

965
00:55:52,770 --> 00:55:55,490
הרבה יותר קשה להיפטר ממנו.

966
00:55:55,490 --> 00:55:58,770
זה נדבק אליך כסוג של נוכחות צללית.

967
00:56:07,370 --> 00:56:12,530
מה שאנחנו מקבלים כאן הוא המיתולוגיה הגברית הנמוכה ביותר.

968
00:56:12,530 --> 00:56:16,570
הרעיון הזה שאישה לא קיימת בפני עצמה.

969
00:56:16,570 --> 00:56:20,290
שאישה היא רק חלומו של גבר שהתגשם

970
00:56:20,290 --> 00:56:23,290
או אפילו, כפי שטוענים אנטי-פמיניסטיות רדיקליות,

971
00:56:23,290 --> 00:56:25,650
אשמתו של האיש התבררה.

972
00:56:25,650 --> 00:56:29,050
נשים קיימות בגלל שהרצון הגברי נהיה טמאה.

973
00:56:29,050 --> 00:56:32,250
אם האדם ינקה את תשוקתו,

974
00:56:32,250 --> 00:56:36,250
נפטר מחומר מלוכלך,

975
00:56:36,250 --> 00:56:41,010
פנטזיות, האישה מפסיקה להתקיים.

976
00:56:41,010 --> 00:56:42,930
(מוזיקה מבשרת רעות)

977
00:56:44,490 --> 00:56:46,170
בסוף הסרט,

978
00:56:46,170 --> 00:56:48,490
אנחנו מקבלים סוג של קודש קודש,

979
00:56:48,490 --> 00:56:51,770
פיוס שלו לא עם אשתו,

980
00:56:51,770 --> 00:56:55,010
אלא עם אביו.

981
00:57:11,770 --> 00:57:14,090
(גלים מתנפצים)

982
00:57:16,970 --> 00:57:19,250
ראית את ורטיגו של היצ'קוק?

983
00:57:19,250 --> 00:57:20,770
סליחה, אני לא מבין.

984
00:57:20,770 --> 00:57:23,370
מִצטַעֵר. ורטיגו של היצ'קוק, הסרט.

985
00:57:23,370 --> 00:57:24,650
אלפרד היצ'קוק.

986
00:57:24,650 --> 00:57:26,570
אני חושב שזה קרה כאן, אתה יודע.

987
00:57:26,570 --> 00:57:27,850
הו, אתה לא מכיר את הסצנה, בסדר.

988
00:57:27,850 --> 00:57:29,050
כַּנִראֶה.

989
00:57:29,050 --> 00:57:31,490
(מוזיקה מלנכולית)

990
00:57:31,490 --> 00:57:34,050
(ציפורים צווחות)

991
00:57:34,050 --> 00:57:36,370
(צופר צופר)

992
00:57:41,530 --> 00:57:46,650
לעתים קרובות, דברים מתחילים כזיוף, לא אותנטי, מלאכותי,

993
00:57:46,650 --> 00:57:50,490
אבל אתה נקלע למשחק שלך.

994
00:57:53,050 --> 00:57:56,610
וזו הטרגדיה האמיתית של ורטיגו.

995
00:57:56,610 --> 00:57:58,890
זה סיפור על שני אנשים

996
00:57:58,890 --> 00:58:01,970
who, each in his or her own way,

997
00:58:01,970 --> 00:58:06,090
להיתפס למשחק ההופעות שלהם.

998
00:58:06,090 --> 00:58:09,770
עבור שניהם, עבור מדלן ועבור סקוטי,

999
00:58:09,770 --> 00:58:12,850
המראה מנצח את המציאות.

1000
00:58:12,850 --> 00:58:15,210
(המוזיקה נעצרת)

1001
00:58:15,210 --> 00:58:16,970
מה הסיפור של ורטיגו?

1002
00:58:16,970 --> 00:58:19,290
זה סיפור על שוטר בדימוס

1003
00:58:19,290 --> 00:58:21,890
שיש לו פחד גבהים פתולוגי

1004
00:58:21,890 --> 00:58:24,090
בגלל תקרית בקריירה שלו,

1005
00:58:24,090 --> 00:58:27,250
ואז חבר ותיק שוכר אותו

1006
00:58:27,250 --> 00:58:30,370
לעקוב אחרי אשתו היפה, בגילומה של קים נובאק.

1007
00:58:30,370 --> 00:58:33,490
האישה המוחזקת באופן מסתורי על ידי רוח הרפאים

1008
00:58:33,490 --> 00:58:36,010
של יופי ספרדי שנפטר בעבר,

1009
00:58:36,010 --> 00:58:38,690
קרלוטה ואלדס.

1010
00:58:38,690 --> 00:58:41,010
(מוזיקה מותחת)

1011
00:58:49,810 --> 00:58:51,770
השניים מתאהבים.

1012
00:58:51,770 --> 00:58:54,770
האישה מתאבדת.

1013
00:58:54,770 --> 00:58:57,090
(מוזיקה אינטנסיבית)

1014
00:59:00,930 --> 00:59:03,250
(צורח)

1015
00:59:04,530 --> 00:59:06,930
(חובט)

1016
00:59:06,930 --> 00:59:09,250
(מוזיקה אפלה)

1017
00:59:12,530 --> 00:59:15,250
החלק הראשון של ורטיגו, עם התאבדותה של מדלן,

1018
00:59:15,250 --> 00:59:19,050
אינו מטלטל כפי שיכול היה להיות,

1019
00:59:19,050 --> 00:59:21,730
כי זה באמת אובדן מפחיד,

1020
00:59:21,730 --> 00:59:25,650
אבל בעצם האובדן הזה, האידיאל שורד.

1021
00:59:25,650 --> 00:59:27,730
(מוזיקה מתוחה)

1022
00:59:27,730 --> 00:59:31,690
הרעיון של האישה הקטלנית משתלט עליך לחלוטין.

1023
00:59:39,570 --> 00:59:43,250
מה, בסופו של דבר, התמונה הזו,

1024
00:59:43,250 --> 00:59:45,330
תמונה מרתקת של האישה הקטלנית

1025
00:59:45,330 --> 00:59:47,970
מייצג הוא מוות.

1026
00:59:51,930 --> 00:59:55,330
הקסם שביופי הוא תמיד הצעיף

1027
00:59:55,330 --> 00:59:57,530
שמכסה על סיוט.

1028
00:59:57,530 --> 01:00:00,330
כמו הרעיון של יצור מרתק,

1029
01:00:00,330 --> 01:00:04,330
אבל אם אתה מתקרב אליה מדי,

1030
01:00:04,330 --> 01:00:07,450
אתה רואה חרא, ריקבון,

1031
01:00:07,450 --> 01:00:10,170
אתה רואה תולעים זוחלות לכל עבר.

1032
01:00:12,250 --> 01:00:15,530
התהום האולטימטיבית אינה תהום פיזית,

1033
01:00:15,530 --> 01:00:19,690
אלא תהום העומק של אדם אחר.

1034
01:00:22,730 --> 01:00:24,970
זה מה שהפילוסופים מתארים

1035
01:00:24,970 --> 01:00:26,610
כמו ליל העולם.

1036
01:00:26,610 --> 01:00:28,730
כמו כשאתה רואה אדם אחר,

1037
01:00:28,730 --> 01:00:32,010
לתוך העיניים שלו או שלה, אתה רואה את התהום.

1038
01:00:32,010 --> 01:00:35,890
זו הספירלה האמיתית שמושכת אותנו פנימה.

1039
01:00:35,890 --> 01:00:38,210
(מוזיקה רכה)

1040
01:00:45,770 --> 01:00:49,730
סקוטי לבדה, שבורה, לא יכולה לשכוח אותה,

1041
01:00:49,730 --> 01:00:53,290
מסתובב בעיר ומחפש אישה,

1042
01:00:53,290 --> 01:00:54,690
אישה דומה,

1043
01:00:54,690 --> 01:00:56,650
משהו כמו האישה המנוחה,

1044
01:00:56,650 --> 01:01:00,410
מגלה ילדה רגילה, די וולגרית, רגילה.

1045
01:01:00,410 --> 01:01:02,330
השחרור של הסיפור, כמובן,

1046
01:01:02,330 --> 01:01:05,290
הוא בנוסח הבדיחה של האחים מרקס,

1047
01:01:05,290 --> 01:01:08,290
"האיש הזה נראה כמו אידיוט, מתנהג כמו אידיוט.

1048
01:01:08,290 --> 01:01:09,330
זה לא אמור להטעות אותך.

1049
01:01:09,330 --> 01:01:10,970
האיש הזה אידיוט".

1050
01:01:10,970 --> 01:01:14,130
האישה שזה עתה נמצאה נראית כמו מדלן,

1051
01:01:14,130 --> 01:01:17,650
מתנהג כמו מדלן, היפהפייה הקטלנית.

1052
01:01:17,650 --> 01:01:19,970
(מוזיקה במצב רוח)

1053
01:01:22,370 --> 01:01:25,570
אנחנו מגלים שהיא מדלן.

1054
01:01:25,570 --> 01:01:27,890
(מוזיקה מתוחה)

1055
01:01:36,650 --> 01:01:39,690
מה שאנחנו למדים זה שהחבר של סקוטי,

1056
01:01:39,690 --> 01:01:44,250
ששכר את סקוטי, שכר גם את האישה הזו, ג'ודי,

1057
01:01:44,250 --> 01:01:47,490
להתחזות למדלן בעלילה שטנית

1058
01:01:47,490 --> 01:01:49,970
להרוג את מדלן האמיתית, אשתו,

1059
01:01:49,970 --> 01:01:52,570
ולהשיג את הונה.

1060
01:01:55,370 --> 01:01:57,690
(מוזיקה אפלה)

1061
01:01:59,090 --> 01:02:03,850
פשוט יכולנו לראות הרבה אחד מהשני.

1062
01:02:03,850 --> 01:02:06,170
מַדוּעַ?

1063
01:02:06,170 --> 01:02:08,450
כי אני מזכיר לך אותה?

1064
01:02:08,450 --> 01:02:10,770
(מוזיקה קודרת)

1065
01:02:13,330 --> 01:02:15,770
זה לא מאוד מחמיא.

1066
01:02:15,770 --> 01:02:19,690
צילום הפרופיל בוורטיגו הוא אולי צילום המפתח

1067
01:02:19,690 --> 01:02:21,490
של הסרט כולו.

1068
01:02:21,490 --> 01:02:25,530
יש לנו שם את הזהות של מדלן, או ליתר דיוק של ג'ודי

1069
01:02:25,530 --> 01:02:30,010
בכל המתח הטרגי שלו.

1070
01:02:30,010 --> 01:02:33,330
זה מספק את הרקע הכהה

1071
01:02:33,330 --> 01:02:37,130
לפרופיל האחר המרתק של מדלן

1072
01:02:37,130 --> 01:02:39,970
במסעדה של ארני.

1073
01:02:39,970 --> 01:02:42,290
(מוזיקה מלנכולית)

1074
01:02:45,010 --> 01:02:49,570
סקוטי מתבייש מדי, מפחד להסתכל עליה ישירות.

1075
01:02:51,890 --> 01:02:56,690
זה כאילו מה שהוא רואה זה חומר החלומות שלו,

1076
01:02:56,690 --> 01:02:59,770
יותר אמיתי במובן מסוים עבורו מהמציאות

1077
01:02:59,770 --> 01:03:04,410
של האישה מאחורי גבו.

1078
01:03:04,410 --> 01:03:06,530
זה גם לא מאוד מחמיא.

1079
01:03:06,530 --> 01:03:10,730
אני רק רוצה להיות איתך כמה שאני יכול, ג'ודי.

1080
01:03:10,730 --> 01:03:12,130
כשאנחנו רואים פנים,

1081
01:03:12,130 --> 01:03:16,530
זה בעצם תמיד החצי ממנו.

1082
01:03:18,770 --> 01:03:22,490
נושא הוא משהו חלקי,

1083
01:03:22,490 --> 01:03:24,810
פנים, משהו שאנחנו רואים.

1084
01:03:24,810 --> 01:03:28,650
מאחוריו, יש חלל, אפסיות.

1085
01:03:28,650 --> 01:03:31,050
וכמובן, אנחנו נוטים באופן ספונטני

1086
01:03:31,050 --> 01:03:34,530
למלא את האין הזה בפנטזיות שלנו

1087
01:03:34,530 --> 01:03:36,370
על העושר של האישיות האנושית,

1088
01:03:36,370 --> 01:03:39,090
וכן הלאה, וכן הלאה.

1089
01:03:40,690 --> 01:03:43,490
לראות מה חסר במציאות,

1090
01:03:43,490 --> 01:03:47,570
לראות את זה ככה, שם אתה רואה סובייקטיביות.

1091
01:03:50,210 --> 01:03:52,210
להתעמת עם הסובייקטיביות

1092
01:03:52,210 --> 01:03:56,130
פירושו להתעמת עם הנשיות.

1093
01:03:56,130 --> 01:03:58,090
האישה היא הנושא.

1094
01:03:58,090 --> 01:04:00,730
גבריות היא זיוף.

1095
01:04:00,730 --> 01:04:04,370
גבריות היא בריחה מהקיצוניים ביותר,

1096
01:04:04,370 --> 01:04:07,250
ממד מסויט של סובייקטיביות.

1097
01:04:07,250 --> 01:04:09,970
-סקוטי, מה אתה עושה? אני מנסה לקנות לך חליפה.

1098
01:04:09,970 --> 01:04:14,330
אבל - אבל אני אוהב את השני שהיא לבשה.

1099
01:04:14,330 --> 01:04:15,690
וזה, זה יפה.

1100
01:04:15,690 --> 01:04:18,570
לא, לא. אף אחד מהם לא צודק.

1101
01:04:18,570 --> 01:04:20,090
הו, אני חושב שאני מכיר את החליפה שאתה מתכוון אליה.

1102
01:04:20,090 --> 01:04:21,850
היה לנו את זה לפני זמן מה.

1103
01:04:21,850 --> 01:04:24,210
תן לי ללכת ולראות. יכול להיות שעדיין יש לנו את הדגם הזה.

1104
01:04:24,210 --> 01:04:25,690
תודה לך.

1105
01:04:27,490 --> 01:04:30,570
אתה מחפש את החליפה שהיא לבשה, בשבילי.

1106
01:04:30,570 --> 01:04:31,850
אתה רוצה שאהיה לבוש כמוה.

1107
01:04:31,850 --> 01:04:33,450
ג'ודי, אני רק רוצה שתיראי נחמד.

1108
01:04:33,450 --> 01:04:35,010
אני מכיר את סוג החליפה שתיראה טוב עליך.

1109
01:04:35,010 --> 01:04:37,490
לא, אני לא אעשה את זה!

1110
01:04:40,330 --> 01:04:42,770
ג'ודי...

1111
01:04:42,770 --> 01:04:44,610
ג'ודי, זה לא יכול לעשות לך כל כך הבדל.

1112
01:04:44,610 --> 01:04:46,610
-אני רק רוצה לראות מה... -לא, אני לא רוצה בגדים.

1113
01:04:46,610 --> 01:04:48,570
אני לא רוצה כלום. אני רוצה לצאת מכאן.

1114
01:04:48,570 --> 01:04:50,170
ג'ודי, תעשי את זה בשבילי.

1115
01:04:50,170 --> 01:04:51,890
הנה אנחנו כאן.

1116
01:04:51,890 --> 01:04:54,210
-כן, זהו. -חשבתי שכן.

1117
01:04:54,210 --> 01:04:56,529
(מוזיקה מבשרת רעות)

1118
01:05:23,170 --> 01:05:26,130
כשג'ודי, שעוצבה מחדש בתור מדלן,

1119
01:05:26,130 --> 01:05:30,730
יוצא מהדלת, זה כמו מימוש פנטזיה.

1120
01:05:30,730 --> 01:05:32,850
וכמובן, יש לנו שם,

1121
01:05:32,850 --> 01:05:35,610
שמו מושלם לפנטזיה.

1122
01:05:35,610 --> 01:05:38,290
זה נקרא "סיוט".

1123
01:05:38,290 --> 01:05:40,529
הפנטזיה התממשה.

1124
01:05:40,529 --> 01:05:41,730
מה זה אומר?

1125
01:05:41,730 --> 01:05:44,170
כמובן, זה תמיד מתמשך

1126
01:05:44,170 --> 01:05:46,890
על ידי אלימות קיצונית.

1127
01:05:46,890 --> 01:05:51,050
האלימות במקרה הזה של העיצוב מחדש של סקוטי,

1128
01:05:51,050 --> 01:05:54,210
עיצוב מחדש אכזרי של ג'ודי,

1129
01:05:54,210 --> 01:05:57,890
בחורה אמיתית ונפוצה, לתוך מדלן.

1130
01:05:57,890 --> 01:06:01,170
זה באמת תהליך של הרס,

1131
01:06:01,170 --> 01:06:05,850
שהוא גם החרפת התשוקה של האישה.

1132
01:06:05,850 --> 01:06:09,810
זה כאילו כדי לקבל אותה, לרצות אותה,

1133
01:06:09,810 --> 01:06:12,810
לקיים איתה מגע מיני, עם האישה,

1134
01:06:12,810 --> 01:06:15,210
סקוטי צריך להרגיז אותה,

1135
01:06:15,210 --> 01:06:17,370
לשנות אותה לאישה מתה.

1136
01:06:17,370 --> 01:06:18,890
זה כאילו, שוב,

1137
01:06:18,890 --> 01:06:23,610
עבור הכלכלה הליבידינלית הגברית,

1138
01:06:23,610 --> 01:06:25,850
לפרפראזה על פתגם ישן ידוע,

1139
01:06:25,850 --> 01:06:29,050
האישה הטובה היחידה היא אישה מתה.

1140
01:06:29,050 --> 01:06:31,370
(מוזיקה מלנכולית)

1141
01:06:37,210 --> 01:06:40,529
סקוטי לא ממש מוקסם ממנה,

1142
01:06:40,529 --> 01:06:43,290
אבל לפי כל הסצנה, הבימוי.

1143
01:06:43,290 --> 01:06:45,610
הוא מסתכל מסביב, בודק,

1144
01:06:45,610 --> 01:06:48,650
האם הקואורדינטות הפנטזמטיות באמת כאן?

1145
01:06:48,650 --> 01:06:53,570
בשלב הזה, כשהמציאות מתאימה לחלוטין לפנטזיה,

1146
01:06:53,570 --> 01:06:57,010
סקוטי סוף סוף מסוגל להבין

1147
01:06:57,010 --> 01:07:01,010
את המגע המיני שנדחה זמן רב.

1148
01:07:26,529 --> 01:07:29,610
אז התוצאה של האלימות הזו

1149
01:07:29,610 --> 01:07:33,410
הוא קואורדינציה מושלמת

1150
01:07:33,410 --> 01:07:35,810
בין פנטזיה למציאות.

1151
01:07:35,810 --> 01:07:38,410
מעין קצר חשמלי ישיר.

1152
01:07:38,410 --> 01:07:41,570
(מוזיקה אפלה)

1153
01:07:53,890 --> 01:07:57,770
בסרטים של לינץ', החושך הוא באמת חשוך.

1154
01:07:57,770 --> 01:08:01,570
האור הוא באמת בלתי נסבל, אור מסנוור.

1155
01:08:01,570 --> 01:08:04,330
האש ממש כואבת, זה כל כך חם.

1156
01:08:04,330 --> 01:08:06,850
(שורש)

1157
01:08:08,770 --> 01:08:11,210
(מצפצף)

1158
01:08:11,210 --> 01:08:15,690
באותם רגעים של עוצמת יתר חושנית,

1159
01:08:15,690 --> 01:08:19,330
זה כאילו אירועים על המסך עצמו

1160
01:08:19,330 --> 01:08:21,729
מאיים להציף את המסך

1161
01:08:21,729 --> 01:08:25,330
ולתפוס אותנו לתוכו, להגיע אלינו.

1162
01:08:25,330 --> 01:08:29,170
זה, שוב, כאילו חלל הפנטזיה,

1163
01:08:29,170 --> 01:08:32,609
המרחב הבדיוני, הסיפורי, נעשה אינטנסיבי מדי

1164
01:08:32,609 --> 01:08:36,490
ומושיט יד לעברנו הצופים

1165
01:08:36,490 --> 01:08:39,529
כדי שנאבד את המרחק הבטוח שלנו.

1166
01:08:39,529 --> 01:08:42,450
(מתרסק, מתנפץ)

1167
01:08:44,809 --> 01:08:48,850
זהו המתח הנכון של היקום הלינצ'יאני.

1168
01:08:48,850 --> 01:08:51,170
(מוזיקה אפלה)

1169
01:08:53,729 --> 01:08:56,290
היופי של לינץ', אם מסתכלים היטב,

1170
01:08:56,290 --> 01:08:58,130
זה אף פעם לא ברור.

1171
01:08:58,130 --> 01:09:03,010
האם באמת המציאות האכזרית שם בחוץ מטרידה אותנו,

1172
01:09:03,010 --> 01:09:05,850
או שזו הפנטזיה שלנו?

1173
01:09:08,370 --> 01:09:13,090
קטיפה כחולה

1174
01:09:13,090 --> 01:09:15,210
וואו, וואו

1175
01:09:15,210 --> 01:09:17,809
("קטיפה כחולה" מאת בובי וינטון)

1176
01:09:17,809 --> 01:09:24,090
היא לבשה קטיפה כחולה

1177
01:09:24,090 --> 01:09:25,450
וואו, וואו

1178
01:09:25,450 --> 01:09:29,010
כחול יותר מקטיפה היה הלילה

1179
01:09:29,010 --> 01:09:30,729
וואו, וואו, וואו

1180
01:09:30,729 --> 01:09:35,450
רך יותר מסאטן היה האור

1181
01:09:35,450 --> 01:09:39,930
מהכוכבים

1182
01:09:39,930 --> 01:09:42,210
היא לבשה כחול...

1183
01:09:42,210 --> 01:09:45,370
ממש בתחילתו של הקטיפה הכחולה של דיוויד לינץ',

1184
01:09:45,370 --> 01:09:49,330
אנו רואים עיירה קטנה אמריקאית אידילי.

1185
01:09:49,330 --> 01:09:51,090
... היו העיניים שלה

1186
01:09:51,090 --> 01:09:53,010
וואו, וואו, וואו

1187
01:09:53,010 --> 01:09:57,490
חמה יותר ממאי אנחותיה הרכות

1188
01:09:57,490 --> 01:09:59,650
האהבה הייתה שלנו

1189
01:09:59,650 --> 01:10:01,970
מה יכול להיות יותר נורמלי מאבי המשפחה,

1190
01:10:01,970 --> 01:10:04,370
in front of a white clean house,

1191
01:10:04,370 --> 01:10:05,530
להשקות את הדשא?

1192
01:10:05,530 --> 01:10:09,050
החזקתי חזק,

1193
01:10:09,050 --> 01:10:14,530
להרגיש את ההתלהבות גדלה

1194
01:10:14,530 --> 01:10:18,809
אבל פתאום, לאבא יש התקף לב,

1195
01:10:18,809 --> 01:10:21,570
נופל אל הדשא.

1196
01:10:21,570 --> 01:10:24,650
(נחנק)

1197
01:10:24,650 --> 01:10:27,770
ואז, במקום להראות שהמשפחה מבולבלת,

1198
01:10:27,770 --> 01:10:29,410
להזעיק אמבולנס, מה שלא יהיה,

1199
01:10:29,410 --> 01:10:32,010
לינץ' עושה משהו לינצ'יאני טיפוסי.

1200
01:10:32,010 --> 01:10:35,210
המצלמה נעה קרוב מאוד לדשא,

1201
01:10:35,210 --> 01:10:37,010
אפילו חודר לדשא,

1202
01:10:37,010 --> 01:10:40,490
ואנחנו רואים מה הוא האמיתי

1203
01:10:40,490 --> 01:10:44,050
של הדשא הירוק האידילי הזה.

1204
01:10:44,050 --> 01:10:46,450
(רשרוש)

1205
01:10:46,450 --> 01:10:49,250
(מוזיקה מרושעת)

1206
01:10:49,250 --> 01:10:51,010
אסור לנו לשכוח את זה,

1207
01:10:51,010 --> 01:10:54,850
איך זה קורה בדיוק כאשר לאבא יש התקף.

1208
01:10:54,850 --> 01:10:56,530
כלומר כאשר, באופן סמלי,

1209
01:10:56,530 --> 01:11:00,050
הסמכות האבהית מתקלקלת.

1210
01:11:00,050 --> 01:11:02,370
(משוך)

1211
01:11:06,570 --> 01:11:09,570
אני אשלח אותך ישר לעזאזל, זין!

1212
01:11:09,570 --> 01:11:12,610
...אני הולך איתך

1213
01:11:12,610 --> 01:11:15,930
בחלומות...

1214
01:11:15,930 --> 01:11:18,210
אני צועד איתך.

1215
01:11:18,210 --> 01:11:19,450
...אני מדבר...

1216
01:11:19,450 --> 01:11:24,690
בחלומות, אני מדבר איתך.

1217
01:11:24,690 --> 01:11:26,450
בחלומות...

1218
01:11:26,450 --> 01:11:29,850
בחלומות, אתה שלי.

1219
01:11:29,850 --> 01:11:32,610
-כל הזמן. -כל הזמן.

1220
01:11:32,610 --> 01:11:36,890
אנחנו ביחד

1221
01:11:36,890 --> 01:11:38,890
-בחלומות... -לנצח.

1222
01:11:38,890 --> 01:11:41,370
ההיגיון כאן הוא פרוידיאני למהדרין,

1223
01:11:41,370 --> 01:11:45,610
כלומר אנחנו בורחים לתוך החלום

1224
01:11:45,610 --> 01:11:49,650
כדי למנוע מבוי סתום בחיים האמיתיים שלנו.

1225
01:11:49,650 --> 01:11:52,730
אבל, אז, מה אנו פוגשים בחלום

1226
01:11:52,730 --> 01:11:55,530
זה אפילו יותר נורא, כך שבסוף,

1227
01:11:55,530 --> 01:11:59,290
אנחנו ממש בורחים מהחלום,

1228
01:11:59,290 --> 01:12:01,130
חזרה למציאות.

1229
01:12:01,130 --> 01:12:05,170
זה מתחיל בכך שחלומות מיועדים למי שלא יכול לסבול,

1230
01:12:05,170 --> 01:12:07,370
שאינם חזקים מספיק למציאות.

1231
01:12:07,370 --> 01:12:10,410
זה נגמר בכך שהמציאות מיועדת לאלה

1232
01:12:10,410 --> 01:12:12,850
שאינם חזקים מספיק כדי לסבול,

1233
01:12:12,850 --> 01:12:14,930
להתעמת עם החלומות שלהם.

1234
01:12:14,930 --> 01:12:18,730
(מוזיקה אפלה)

1235
01:12:18,730 --> 01:12:21,210
Lost Highway ו-Mulholland Drive

1236
01:12:21,210 --> 01:12:25,330
הן שתי גרסאות של אותו סרט.

1237
01:12:27,490 --> 01:12:31,090
מה עושה את שני הסרטים, במיוחד Lost Highway,

1238
01:12:31,090 --> 01:12:32,650
כל כך מעניין

1239
01:12:32,650 --> 01:12:37,490
כך הם מציבים את שני הממדים,

1240
01:12:37,490 --> 01:12:41,690
מציאות ופנטזיה, זה לצד זה,

1241
01:12:41,690 --> 01:12:43,530
אופקית, כביכול.

1242
01:12:43,530 --> 01:12:45,850
(פיצוח סטטי)

1243
01:12:50,290 --> 01:12:53,130
זה חייב להיות מסוכן נדל"ן.

1244
01:12:53,130 --> 01:12:54,730
מה אנחנו מקבלים ב- Lost Highway...

1245
01:12:54,730 --> 01:12:57,610
-אולי. -...הוא האפרורי, האפור,

1246
01:12:57,610 --> 01:13:00,530
מציאות פרברים מהמעמד הבינוני-גבוה,

1247
01:13:00,530 --> 01:13:05,250
גיבור, נשוי לפטרישיה ארקט,

1248
01:13:05,250 --> 01:13:10,210
ברור שאימה על ידי האניגמה של אשתו,

1249
01:13:10,210 --> 01:13:14,410
שאינו מגיב כראוי להתקדמות שלו.

1250
01:13:14,410 --> 01:13:16,809
(מוזיקה רכה)

1251
01:13:16,809 --> 01:13:19,770
כשהם מקיימים יחסי מין,

1252
01:13:19,770 --> 01:13:22,090
הוא נכשל כישלון חרוץ.

1253
01:13:22,090 --> 01:13:24,730
(נשימה כבדה)

1254
01:13:24,730 --> 01:13:27,809
מה שהוא מקבל ממנה זה סוג של טפיחה פטרונית

1255
01:13:27,809 --> 01:13:30,290
על הכתף.

1256
01:13:30,290 --> 01:13:32,210
(מוזיקה מתוחה)

1257
01:13:33,610 --> 01:13:37,330
זה בסדר. זה בסדר.

1258
01:13:37,330 --> 01:13:39,170
השפלה מוחלטת.

1259
01:13:39,170 --> 01:13:41,050
זה בסדר.

1260
01:13:42,970 --> 01:13:46,770
לאחר שהרג אותה באקט של תסכול,

1261
01:13:46,770 --> 01:13:49,410
הגיבור נכנס לחלל הפנטזיה שלו...

1262
01:13:49,410 --> 01:13:51,730
(מוזיקה אפלה)

1263
01:13:55,490 --> 01:14:00,050
שבו הוא, כביכול, ממציא מחדש לא רק את עצמו,

1264
01:14:00,050 --> 01:14:04,650
אלא את כל הסביבה החברתית שלו.

1265
01:14:04,650 --> 01:14:09,010
קפטן, זה איזה חרא מפחיד שיש לנו כאן.

1266
01:14:09,010 --> 01:14:11,330
(מוזיקה מבשרת רעות)

1267
01:14:14,450 --> 01:14:17,250
במה? בסוג של יקום

1268
01:14:17,250 --> 01:14:20,610
שבדרך כלל מצאנו בפילם נואר.

1269
01:14:20,610 --> 01:14:22,930
(נגינת גיטרה)

1270
01:14:25,570 --> 01:14:28,290
רגע הקסם הזה

1271
01:14:30,250 --> 01:14:33,490
כל כך שונה וכל כך חדש

1272
01:14:33,490 --> 01:14:36,250
היה כמו כל אחד אחר

1273
01:14:36,250 --> 01:14:40,210
אשתו של הגיבור, שהיא ברונטית, הופכת לבלונדינית.

1274
01:14:40,210 --> 01:14:42,809
במציאות, היא מאופקת.

1275
01:14:42,809 --> 01:14:47,250
ואז זה קרה

1276
01:14:47,250 --> 01:14:49,010
הנה, היא משבחת את הגיבור

1277
01:14:49,010 --> 01:14:51,090
בתוך מרחב הפנטזיה כל הזמן,

1278
01:14:51,090 --> 01:14:54,330
היכולות המיניות שלו וכן הלאה וכן הלאה.

1279
01:14:54,330 --> 01:14:57,410
יכולתי לראות את זה לפי המבט בעיניים שלך

1280
01:14:59,250 --> 01:15:04,010
אז נראה כאילו החלום הוא המימוש

1281
01:15:04,010 --> 01:15:07,090
ממה שהוא חיפש.

1282
01:15:07,090 --> 01:15:10,090
במציאות, המכשול היה טבוע.

1283
01:15:10,090 --> 01:15:13,610
הקשר המיני שלהם פשוט לא פעל.

1284
01:15:13,610 --> 01:15:17,490
בתוך מרחב הפנטזיה, המכשול מוחצין.

1285
01:15:17,490 --> 01:15:19,730
זה יום יפה.

1286
01:15:19,730 --> 01:15:22,050
(מוזיקה בלוזי)

1287
01:15:25,490 --> 01:15:30,770
מר אדי הוא המאסטר של פטרישיה ארקט

1288
01:15:30,770 --> 01:15:32,850
בתוך מרחב הפנטזיה.

1289
01:15:32,850 --> 01:15:35,610
הוא המכשול לקיום יחסי מין.

1290
01:15:35,610 --> 01:15:39,650
אם אי פעם אגלה שמישהו מתעסק איתה...

1291
01:15:42,290 --> 01:15:43,930
...הייתי לוקח את זה והייתי דוחף את זה

1292
01:15:43,930 --> 01:15:48,410
כל כך רחוק בתחת שלו, זה היה יוצא לו מהפה.

1293
01:15:48,410 --> 01:15:52,370
הרגעים המדהימים כהלכה הם אלה

1294
01:15:52,370 --> 01:15:54,650
כאשר מתרחשת המשמרת השנייה,

1295
01:15:54,650 --> 01:15:58,050
כאשר מרחב הפנטזיה, נוף החלומות,

1296
01:15:58,050 --> 01:16:01,450
כביכול, כבר מתפורר,

1297
01:16:01,450 --> 01:16:06,410
אבל עדיין לא חזרנו למציאות.

1298
01:16:06,410 --> 01:16:08,730
(מוזיקה אפלה)

1299
01:16:16,290 --> 01:16:18,410
מרחב הביניים הזה,

1300
01:16:18,410 --> 01:16:22,530
לא מרחב פנטזיה ולא מציאות,

1301
01:16:22,530 --> 01:16:26,970
המרחב הזה של סוג של אלימות קמאית,

1302
01:16:26,970 --> 01:16:30,210
פיזור, בלבול אונטולוגי...

1303
01:16:30,210 --> 01:16:32,610
(צועק)

1304
01:16:32,610 --> 01:16:35,450
(מוזיקה מפחידה)

1305
01:16:35,450 --> 01:16:36,930
זה הרגע הכי חתרני,

1306
01:16:36,930 --> 01:16:40,210
האימה האמיתית של הסרטים האלה.

1307
01:16:40,210 --> 01:16:43,090
לקראת סוף פרק הפנטזיה הזה,

1308
01:16:43,090 --> 01:16:45,530
כשאנחנו מקבלים את האקט המיני,

1309
01:16:45,530 --> 01:16:50,770
שם, גם האישה נמנעת

1310
01:16:50,770 --> 01:16:52,570
הגיבור.

1311
01:16:52,570 --> 01:16:54,890
(מוזיקה מותחת)

1312
01:16:58,570 --> 01:17:02,370
לעולם לא תקבל אותי.

1313
01:17:02,370 --> 01:17:05,370
לוחשת, "לעולם לא תהיה לך אותי."

1314
01:17:05,370 --> 01:17:10,290
ובנקודה הטראומטית ההיא, אנחנו נזרקים חזרה למציאות,

1315
01:17:10,290 --> 01:17:14,250
כאשר הגיבור נתקל בדיוק באותו מבוי סתום.

1316
01:17:14,250 --> 01:17:16,570
(נושבת רוח)

1317
01:17:18,450 --> 01:17:21,610
על מה הסרט באמת עוסק, המוקד שלו,

1318
01:17:21,610 --> 01:17:24,370
זה לא הגיבור, זו כמובן החידה

1319
01:17:24,370 --> 01:17:27,290
של תשוקה נשית.

1320
01:17:27,290 --> 01:17:31,250
אני מעורב בתעלומה, אני באמצע תעלומה

1321
01:17:31,250 --> 01:17:34,610
והכל סודי.

1322
01:17:34,610 --> 01:17:38,290
-אתה כל כך אוהב מסתורין? -כֵּן.

1323
01:17:41,770 --> 01:17:44,570
אתה תעלומה.

1324
01:17:44,570 --> 01:17:47,450
אני מחבב אותך...

1325
01:17:47,450 --> 01:17:49,290
מאוד.

1326
01:17:49,290 --> 01:17:51,690
חידת הסובייקטיביות הנשית

1327
01:17:51,690 --> 01:17:53,850
בסרטיו של דיוויד לינץ',

1328
01:17:53,850 --> 01:17:58,370
זה פער בין סיבה לתוצאה.

1329
01:17:58,370 --> 01:18:00,410
אתה עושה משהו לאישה,

1330
01:18:00,410 --> 01:18:03,730
אבל אתה אף פעם לא יודע מה תהיה התגובה.

1331
01:18:03,730 --> 01:18:06,050
(מוזיקה רכה)

1332
01:18:08,130 --> 01:18:10,890
ג'פרי, אל תעשה, בבקשה.

1333
01:18:10,890 --> 01:18:13,210
(ציוץ ציפורים)

1334
01:18:19,210 --> 01:18:24,130
מערכת היחסים שלי לצבעונים היא לינצ'יאנית מטבעה.

1335
01:18:24,130 --> 01:18:25,770
אני חושב שהם מגעילים.

1336
01:18:25,770 --> 01:18:28,530
רק תדמיין. האם אלו לא סוג של,

1337
01:18:28,530 --> 01:18:31,130
איך קוראים לזה, דנטטה בנרתיק,

1338
01:18:31,130 --> 01:18:33,410
נרתיקי שיניים מאיימים לבלוע אותך?

1339
01:18:33,410 --> 01:18:35,690
אני חושב שהפרחים הם משהו

1340
01:18:35,690 --> 01:18:37,090
מגעיל מטבעו.

1341
01:18:37,090 --> 01:18:38,570
כלומר, האם אנשים מודעים

1342
01:18:38,570 --> 01:18:41,090
איזה דבר נורא הפרחים האלה?

1343
01:18:41,090 --> 01:18:43,970
כלומר, בעצם זו הזמנה פתוחה

1344
01:18:43,970 --> 01:18:47,809
לכל החרקים והדבורים, "בואו ותדפקו אותי", אתם יודעים?

1345
01:18:47,809 --> 01:18:49,250
זאת אומרת, זה...

1346
01:18:49,250 --> 01:18:52,930
אני חושב שצריך לאסור פרחים לילדים.

1347
01:19:38,809 --> 01:19:41,290
אנחנו הגברים, לפחות בסטנדרט שלנו

1348
01:19:41,290 --> 01:19:44,170
צורת מיניות פאלוגוצנטרית,

1349
01:19:44,170 --> 01:19:46,610
אפילו כשאנחנו עושים את זה עם האישה האמיתית,

1350
01:19:46,610 --> 01:19:49,130
אנחנו עושים את זה ביעילות עם הפנטזיה שלנו.

1351
01:19:49,130 --> 01:19:51,809
האישה מצטמצמת לעזר לאוננות.

1352
01:19:51,809 --> 01:19:56,730
אישה מעוררת אותנו ככל שהיא נכנסת למסגרת הפנטזיה שלנו.

1353
01:19:56,730 --> 01:19:59,130
עם נשים זה אחרת.

1354
01:19:59,130 --> 01:20:02,410
ההנאה האמיתית היא לא לעשות את זה

1355
01:20:02,410 --> 01:20:06,170
אלא בלספר על כך אחר כך.

1356
01:20:06,170 --> 01:20:09,490
כמובן, נשים כן נהנות ממין מיד,

1357
01:20:09,490 --> 01:20:13,050
אבל אני מקווה שמותר לי בתור גבר

1358
01:20:13,050 --> 01:20:15,370
להציע השערה נועזת,

1359
01:20:15,370 --> 01:20:18,410
שאולי בזמן שהם עושים את זה,

1360
01:20:18,410 --> 01:20:21,170
הם כבר מחוקקים או משלבים

1361
01:20:21,170 --> 01:20:23,410
המרחק הסיפורי המינימלי הזה,

1362
01:20:23,410 --> 01:20:26,490
כדי שהם כבר מתבוננים בעצמם

1363
01:20:26,490 --> 01:20:29,930
ונרטיב את זה.

1364
01:20:29,930 --> 01:20:33,330
יש בפרסונה של אינגמר ברגמן סצנה נפלאה

1365
01:20:33,330 --> 01:20:35,770
שבו מספר ביבי אנדרסון

1366
01:20:35,770 --> 01:20:39,010
להשתיק את ליב אולמן,

1367
01:20:39,010 --> 01:20:41,809
סיפור על אורגיה קטנה על חוף הים

1368
01:20:41,809 --> 01:20:44,210
שהתרחש לפני שנים.

1369
01:20:44,210 --> 01:20:48,050
הסצנה הזו כל כך אירוטית בדיוק בגלל שברגמן

1370
01:20:48,050 --> 01:20:51,730
עמד בהצלחה בפיתוי של פלאשבק.

1371
01:20:51,730 --> 01:20:54,370
אין פלאשבק. רק מילים.

1372
01:20:54,370 --> 01:20:56,530
כנראה אחת הסצנות הכי אירוטיות

1373
01:20:56,530 --> 01:20:59,410
בכל ההיסטוריה של הקולנוע.

1374
01:21:50,650 --> 01:21:55,090
למרות שנראה שהמיניות קשורה לגוף,

1375
01:21:55,090 --> 01:21:57,210
זה לא באמת קשור לגוף.

1376
01:21:57,210 --> 01:21:59,250
זה איך פעילות גופנית

1377
01:21:59,250 --> 01:22:02,809
מדווח במילים.

1378
01:22:02,809 --> 01:22:07,250
הפיתוי המיני האולטימטיבי שוכן במילים.

1379
01:22:07,250 --> 01:22:09,330
אני יכול להיות מה שאתה רוצה שאהיה.

1380
01:22:09,330 --> 01:22:11,330
(מוזיקת קרן)

1381
01:22:11,330 --> 01:22:12,610
אתה רוצה שאני אעשה איתך רומן,

1382
01:22:12,610 --> 01:22:15,210
לקחת אותך למסעדה יוקרתית, אין בעיה.

1383
01:22:15,210 --> 01:22:17,250
אתה רוצה שאני, אה,

1384
01:22:17,250 --> 01:22:20,290
תהיה החבר הכי טוב שלך ותזיין אותך,

1385
01:22:20,290 --> 01:22:24,050
תתנהג אליך טוב, ללקק את הכוס שלך...

1386
01:22:24,050 --> 01:22:26,530
אין בעיה.

1387
01:22:26,530 --> 01:22:28,930
אין הרבה שלא עשיתי.

1388
01:22:28,930 --> 01:22:30,690
הדבר היחיד שאני לא אעשה זה להרביץ לך.

1389
01:22:30,690 --> 01:22:32,809
אתה לא טוב, אתה לא טוב

1390
01:22:32,809 --> 01:22:35,250
אתה לא טוב, אתה לא טוב

1391
01:22:35,250 --> 01:22:38,890
המתח המוזר ובו בזמן,

1392
01:22:38,890 --> 01:22:42,170
חיבור בין מציאות לפנטזיה

1393
01:22:42,170 --> 01:22:43,850
אנחנו יכולים להשיג את זה בצורה הטהורה ביותר

1394
01:22:43,850 --> 01:22:46,450
במקרה המוזר של פורנוגרפיה.

1395
01:22:46,450 --> 01:22:50,890
פורנוגרפיה היא, והיא, ז'אנר שמרני מאוד.

1396
01:22:50,890 --> 01:22:53,330
זה לא ז'אנר שבו הכל מותר.

1397
01:22:53,330 --> 01:22:56,970
זה ז'אנר המבוסס על איסור מהותי.

1398
01:22:56,970 --> 01:22:59,770
אנחנו חוצים סף אחד, אתה יכול לראות הכל,

1399
01:22:59,770 --> 01:23:01,410
תקריב וכן הלאה,

1400
01:23:01,410 --> 01:23:06,130
אבל המחיר שאתה משלם על זה הוא הנרטיב

1401
01:23:06,130 --> 01:23:08,970
מה שמצדיק פעילות מינית

1402
01:23:08,970 --> 01:23:11,850
לא צריך להתייחס ברצינות.

1403
01:23:11,850 --> 01:23:13,330
התסריטאים לפורנוגרפיה

1404
01:23:13,330 --> 01:23:15,450
לא יכול להיות כל כך טיפש.

1405
01:23:15,450 --> 01:23:17,250
אתה יודע, הנרטיבים הוולגריים האלה

1406
01:23:17,250 --> 01:23:19,330
של עקרת בית לבד בבית,

1407
01:23:19,330 --> 01:23:21,570
בא אינסטלטור, מתקן את החור,

1408
01:23:21,570 --> 01:23:23,610
ואז עקרת הבית פונה אליו:

1409
01:23:23,610 --> 01:23:25,690
"סליחה, אבל יש לי עוד חור לתקן,

1410
01:23:25,690 --> 01:23:27,290
אתה יכול לעשות את זה", או מה שלא יהיה.

1411
01:23:27,290 --> 01:23:28,770
זה--זה-- ברור שיש

1412
01:23:28,770 --> 01:23:30,610
סוג של צנזורה כאן.

1413
01:23:30,610 --> 01:23:34,130
או שיש לך סרט מרתק רגשית

1414
01:23:34,130 --> 01:23:36,370
אבל אז אתה צריך להפסיק

1415
01:23:36,370 --> 01:23:38,690
רגע לפני שמראה הכל, אקט מיני,

1416
01:23:38,690 --> 01:23:42,650
או שאתה יכול לראות הכל, אבל אסור לך--

1417
01:23:42,650 --> 01:23:45,450
ואז להיות מעורב רגשית ברצינות.

1418
01:23:45,450 --> 01:23:47,570
אז זו הטרגדיה של הפורנוגרפיה.

1419
01:23:47,570 --> 01:23:51,610
הוא מנסה להיות מציאותי ככל האפשר

1420
01:23:51,610 --> 01:23:53,770
אבל זה חייב לשמור על המינימום

1421
01:23:53,770 --> 01:23:55,730
של תמיכה פנטסטית.

1422
01:23:55,730 --> 01:23:57,650
(מוזיקה רכה)

1423
01:23:59,090 --> 01:24:00,570
ובכן...

1424
01:24:02,130 --> 01:24:06,690
ראיתי אותו לראשונה באותו בוקר בלובי.

1425
01:24:06,690 --> 01:24:09,570
הוא היה - הוא עשה צ'ק-אין במלון

1426
01:24:09,570 --> 01:24:11,210
והוא עקב אחרי הפעמון

1427
01:24:11,210 --> 01:24:15,330
עם המזוודות שלו למעלית.

1428
01:24:17,610 --> 01:24:19,809
הוא...

1429
01:24:19,809 --> 01:24:22,130
הוא העיף בי מבט כשחלף על פני.

1430
01:24:22,130 --> 01:24:25,170
רק הצצה.

1431
01:24:25,170 --> 01:24:27,170
שום דבר יותר.

1432
01:24:33,930 --> 01:24:38,570
אבל בקושי הצלחתי...

1433
01:24:38,570 --> 01:24:40,530
לזוז.

1434
01:24:42,010 --> 01:24:43,809
Eyes Wide Shut הוא סרט

1435
01:24:43,809 --> 01:24:48,450
שיש לו שיעור מדויק להפליא על פנטזיה.

1436
01:24:50,250 --> 01:24:54,450
היא מספרת לו, לא על עצמה

1437
01:24:54,450 --> 01:24:56,090
מרמה אותו ביעילות,

1438
01:24:56,090 --> 01:24:59,010
אלא על פנטזיות לרמות אותו

1439
01:24:59,010 --> 01:25:02,170
עם איזה קצין ים שהם נפגשו בבית מלון

1440
01:25:02,170 --> 01:25:04,130
וכן הלאה וכן הלאה.

1441
01:25:04,130 --> 01:25:06,450
(מוזיקה במצב רוח)

1442
01:25:10,170 --> 01:25:13,290
הסרט כולו הוא הניסיון הנואש שלו

1443
01:25:13,290 --> 01:25:18,410
להדביק את הפנטזיה שלה, שמסתיימת בכישלון.

1444
01:25:18,410 --> 01:25:20,809
(חובט)

1445
01:25:20,809 --> 01:25:23,210
(מזמר)

1446
01:25:23,210 --> 01:25:25,090
(מוזיקה מרושעת)

1447
01:25:25,090 --> 01:25:26,570
הרבה אנשים לא אוהבים,

1448
01:25:26,570 --> 01:25:29,930
בטירת העשירים המסתורית ההיא

1449
01:25:29,930 --> 01:25:32,170
איפה הם נפגשים לאורגיות שלהם, האורגיה הגדולה.

1450
01:25:32,170 --> 01:25:34,850
הם מתלוננים שהאורגיה הזו היא אספטית,

1451
01:25:34,850 --> 01:25:37,890
לגמרי לא מושך, בלי מתח ארוטי.

1452
01:25:37,890 --> 01:25:40,130
אבל אני חושב שזאת הנקודה.

1453
01:25:41,809 --> 01:25:46,250
האימפוטנציה המוחלטת הזו של פנטזיות גבריות.

1454
01:25:46,250 --> 01:25:48,570
(מזמר)

1455
01:25:53,410 --> 01:25:56,610
הסרט הוא הסיפור של איך

1456
01:25:56,610 --> 01:25:59,610
הפנטזיה הגברית לא יכולה להדביק את הפער

1457
01:25:59,610 --> 01:26:00,850
עם הפנטזיה הנשית,

1458
01:26:00,850 --> 01:26:02,970
של איך יש יותר מדי רצון

1459
01:26:02,970 --> 01:26:05,250
בפנטזיה נשית

1460
01:26:05,250 --> 01:26:08,930
ואיך זה האיום על הזהות הגברית.

1461
01:26:08,930 --> 01:26:11,450
איפה אנחנו מוצאים את ההיבט הזה שלו בוורטיגו?

1462
01:26:11,450 --> 01:26:13,650
האין זה בוורטיגו, להיפך,

1463
01:26:13,650 --> 01:26:17,090
כל הפעילות היא בצד של סקוטי?

1464
01:26:17,090 --> 01:26:20,290
אבל אני חושב שדווקא בגלל זה,

1465
01:26:20,290 --> 01:26:24,290
הפעילות שלו אכזרית ביותר, מחרידה.

1466
01:26:24,290 --> 01:26:28,850
הוא צריך למחוק לגמרי

1467
01:26:28,850 --> 01:26:31,570
האישה כישות חושקת.

1468
01:26:31,570 --> 01:26:33,850
זה בשבילו התנאי לרצות.

1469
01:26:33,850 --> 01:26:35,610
"בואו נשמיד את האישה,

1470
01:26:35,610 --> 01:26:37,490
בוא נגמל אותה

1471
01:26:37,490 --> 01:26:40,610
כדי שהפנטזיה שלי לבדה שולטת."

1472
01:26:40,610 --> 01:26:42,490
הפתרון השני הוא, כמובן,

1473
01:26:42,490 --> 01:26:45,370
הפתרון המזוכיסטי, כלומר,

1474
01:26:45,370 --> 01:26:49,170
"תן לי לשמור על המראה של האישה, דומינה,

1475
01:26:49,170 --> 01:26:50,930
בתור הבוס.

1476
01:26:50,930 --> 01:26:54,570
אני מקבל את התפקיד הנחות שלי, אבל בסתר אני המאסטר

1477
01:26:54,570 --> 01:26:57,170
כי אני כותב את התרחיש עצמו

1478
01:26:57,170 --> 01:27:00,090
על הנחיתות שלי".

1479
01:27:02,610 --> 01:27:05,530
אבל...

1480
01:27:05,530 --> 01:27:08,690
אני אוהב אותך.

1481
01:27:11,490 --> 01:27:14,290
ואתה יודע...

1482
01:27:14,290 --> 01:27:16,530
יש משהו מאוד חשוב

1483
01:27:16,530 --> 01:27:20,410
שאנחנו צריכים לעשות בהקדם האפשרי.

1484
01:27:20,410 --> 01:27:22,530
מה זה?

1485
01:27:24,730 --> 01:27:27,490
לעזאזל.

1486
01:27:27,490 --> 01:27:31,170
זה כאילו המרחב הנפשי הפנימי שלנו פרוע מדי

1487
01:27:31,170 --> 01:27:33,330
ולפעמים אנחנו צריכים לעשות אהבה,

1488
01:27:33,330 --> 01:27:36,970
לא כדי לקבל את הדבר האמיתי אלא לברוח מהמציאות,

1489
01:27:36,970 --> 01:27:38,809
מהממשי המוגזם

1490
01:27:38,809 --> 01:27:42,370
שאנו פוגשים בפנטזיות שלנו.

1491
01:27:49,890 --> 01:27:52,210
(מים מטפטפים)

1492
01:27:54,050 --> 01:27:56,050
אבל אתה יודע מה? כמו כן יש לנו, אל תשכח,

1493
01:27:56,050 --> 01:27:59,170
מתוך Wild At Heart, בובי פרו, האונס.

1494
01:27:59,170 --> 01:28:01,450
תגיד "תזיין אותי".

1495
01:28:01,450 --> 01:28:03,130
-אז אני אעזוב. -אין מצב. לָצֵאת!

1496
01:28:03,130 --> 01:28:06,890
תגיד את זה! אני אקרע את הלב המזוין שלך, ילדה!

1497
01:28:08,890 --> 01:28:10,530
תגיד "תזיין אותי".

1498
01:28:10,530 --> 01:28:12,570
תגיד "תזיין אותי!"

1499
01:28:12,570 --> 01:28:14,090
ואז אני אעזוב.

1500
01:28:14,090 --> 01:28:15,650
תגיד "תזיין אותי!"

1501
01:28:15,650 --> 01:28:17,210
ללחוש את זה.

1502
01:28:17,210 --> 01:28:20,370
תגיד את זה. תגיד את זה.

1503
01:28:20,370 --> 01:28:22,090
תגיד את זה.

1504
01:28:22,090 --> 01:28:24,290
תגיד "תזיין אותי".

1505
01:28:24,290 --> 01:28:27,010
ללחוש את זה. "תזיין אותי."

1506
01:28:27,010 --> 01:28:31,770
בובי פרו נכנס לחדר שבו הילדה הצעירה,

1507
01:28:31,770 --> 01:28:34,770
בגילומה של לורה דרן, נח,

1508
01:28:34,770 --> 01:28:39,210
ולאט לאט הוא מטיל עליה אימה.

1509
01:28:39,210 --> 01:28:42,730
"תזיין אותי, תזיין אותי,

1510
01:28:42,730 --> 01:28:44,730
תזיין אותי."

1511
01:28:44,730 --> 01:28:47,090
תזיין אותי.

1512
01:28:47,090 --> 01:28:49,090
תזיין אותי.

1513
01:28:49,090 --> 01:28:51,090
תזיין אותי.

1514
01:28:51,090 --> 01:28:53,450
תזיין אותי.

1515
01:28:55,090 --> 01:28:56,690
יום אחד, מותק, אני אעשה זאת!

1516
01:28:56,690 --> 01:28:59,650
אבל אני חייב ללכת!

1517
01:29:02,170 --> 01:29:03,570
לָשִׁיר.

1518
01:29:03,570 --> 01:29:06,410
אל תבכה.

1519
01:29:11,210 --> 01:29:15,130
בובי פרו, כביכול, משנה את הרישום.

1520
01:29:15,130 --> 01:29:18,970
פתאום הוא מאמץ פרצוף נחמד, מנומס ומחייך

1521
01:29:18,970 --> 01:29:20,970
ואומר, "הו, תודה על ההצעה,

1522
01:29:20,970 --> 01:29:24,410
אבל אני חייב ללכת עכשיו, אולי ביום אחר."

1523
01:29:24,410 --> 01:29:29,530
רק לעורר את הפנטזיה ואז לדחות את המעשה

1524
01:29:29,530 --> 01:29:34,130
גורם להרס פסיכולוגי מוחלט.

1525
01:29:34,130 --> 01:29:36,930
זה מקרה של אונס נפשי

1526
01:29:36,930 --> 01:29:40,250
מה שיכול להיות גרוע מאונס פיזי.

1527
01:29:45,809 --> 01:29:48,130
(מוזיקה קלאסית)

1528
01:29:59,970 --> 01:30:03,930
הנקודה היא האיזון השביר

1529
01:30:03,930 --> 01:30:07,850
בין מציאות למימד פנטזיה

1530
01:30:07,850 --> 01:30:18,730
בפעילות המינית שלנו.

1531
01:30:18,730 --> 01:30:21,410
המורה לפסנתר של מייקל הנקה

1532
01:30:21,410 --> 01:30:24,970
הוא סיפורו של רומן אהבה בלתי אפשרי

1533
01:30:24,970 --> 01:30:29,610
בין אישה בגיל העמידה, בטראומה עמוקה

1534
01:30:29,610 --> 01:30:32,650
והתלמיד הצעיר שלה.

1535
01:30:32,650 --> 01:30:34,930
היא, במובן מסוים, אדם

1536
01:30:34,930 --> 01:30:37,890
שעדיין לא סובייקטיבי מינית.

1537
01:30:37,890 --> 01:30:41,890
חסרות לה הקואורדינטות הפנטזמטיות של רצונה.

1538
01:30:41,890 --> 01:30:44,690
זה מסביר כמה סצנות מוזרות מאוד

1539
01:30:44,690 --> 01:30:46,570
בסרט, כמו כשהיא הולכת

1540
01:30:46,570 --> 01:30:49,010
לחנות פורנוגרפיה ואז צופה

1541
01:30:49,010 --> 01:30:54,010
בחדר סגור וקטן סצנה מסרט הארדקור.

1542
01:30:54,010 --> 01:30:56,410
(מוזיקה אלקטרונית)

1543
01:30:58,410 --> 01:31:00,809
(המוזיקה נעצרת)

1544
01:31:00,809 --> 01:31:03,930
איך שהיא צופה בזה, זה לא כדי להתגרות,

1545
01:31:03,930 --> 01:31:07,010
אבל היא צופה בזה בתור תלמידה בבית ספר.

1546
01:31:07,010 --> 01:31:10,650
היא פשוט צופה בזה כדי לקבל את הקואורדינטות של הרצון,

1547
01:31:10,650 --> 01:31:14,050
ללמוד איך לעשות את זה, איך להתרגש.

1548
01:31:27,530 --> 01:31:29,690
מושג הפנטזיה בפסיכואנליזה

1549
01:31:29,690 --> 01:31:31,490
הוא מאוד מעורפל.

1550
01:31:31,490 --> 01:31:33,010
מצד אחד,

1551
01:31:33,010 --> 01:31:36,130
יש לנו את ההיבט המרגיע של הפנטזיה.

1552
01:31:36,130 --> 01:31:39,210
מורה לפסנתר מנגן עם ההיבט ההפוך

1553
01:31:39,210 --> 01:31:42,290
של פנטזיה.

1554
01:31:42,290 --> 01:31:47,530
פנטזיה כפיצוץ של רצונות פראיים ובלתי נסבלים.

1555
01:31:47,530 --> 01:31:49,610
מה שמצאנו באמצע הסרט

1556
01:31:49,610 --> 01:31:51,970
הוא כנראה, ניתן לטעון,

1557
01:31:51,970 --> 01:31:54,370
האקט המיני הדיכאוני ביותר

1558
01:31:54,370 --> 01:31:57,930
בכל ההיסטוריה של הקולנוע.

1559
01:32:02,290 --> 01:32:03,970
כאילו כדי להעניש אותה

1560
01:32:03,970 --> 01:32:08,330
על חשיפת הפנטזיה במכתבה אליו,

1561
01:32:08,330 --> 01:32:13,210
הוא ממש מגלם את הפנטזיה שלה

1562
01:32:13,210 --> 01:32:15,370
באופן שבו הוא עושה איתה אהבה,

1563
01:32:15,370 --> 01:32:19,530
מה שכמובן אומר שהפנטזיה אבודה עבורה.

1564
01:32:23,850 --> 01:32:28,050
כשהפנטזיה מתפרקת, אתה לא מקבל את המציאות,

1565
01:32:28,050 --> 01:32:31,250
אתה מקבל קצת אמיתי מסויט

1566
01:32:31,250 --> 01:32:36,010
טראומטי מכדי להיחווה כמציאות רגילה.

1567
01:32:36,010 --> 01:32:39,650
זו תהיה הגדרה נוספת לסיוט.

1568
01:32:39,650 --> 01:32:41,970
(נשימה כבדה)

1569
01:32:46,490 --> 01:32:48,250
הגיהנום כאן.

1570
01:32:48,250 --> 01:32:52,890
גן העדן, לפחות גן העדן הפרוורטי הזה, הוא גיהנום.

1571
01:32:55,930 --> 01:33:00,450
אי אפשר כאן פשוט לזרוק את המים המלוכלכים,

1572
01:33:00,450 --> 01:33:04,050
כל הפנטזיות המוגזמות והפרוורטיות האלה וכן הלאה,

1573
01:33:04,050 --> 01:33:07,610
ורק לשמור על התינוק הבריא והנקי,

1574
01:33:07,610 --> 01:33:10,610
נורמלי, סטרייט או אפילו הומוסקסואל, מה שלא יהיה,

1575
01:33:10,610 --> 01:33:14,010
אבל איזשהו מין נורמלי, פוליטיקלי קורקט.

1576
01:33:14,010 --> 01:33:16,210
אתה לא יכול לעשות את זה.

1577
01:33:16,210 --> 01:33:20,650
מה אם נזרוק את התינוק ונשמור רק על המים המלוכלכים?

1578
01:33:20,650 --> 01:33:24,930
ומניחים את זה כבעיה: איך מתמודדים עם מים מלוכלכים.

1579
01:33:24,930 --> 01:33:28,970
ותעשה קצת סדר במים המלוכלכים של הפנטזיות.

1580
01:33:28,970 --> 01:33:31,530
זה, אני חושב, בדיוק מה שקורה,

1581
01:33:31,530 --> 01:33:34,210
למשל, בכחול של קישלובסקי.

1582
01:34:19,330 --> 01:34:21,770
אתה יכול לארגן, אנשים עושים את זה, החיים שלך

1583
01:34:21,770 --> 01:34:24,330
באבל על החפץ האבוד.

1584
01:34:24,330 --> 01:34:28,250
ג'ולי, בכחול, מגלה שבעלה

1585
01:34:28,250 --> 01:34:30,690
לא היה מה שהיא חשבה שהוא.

1586
01:34:30,690 --> 01:34:32,130
שהוא בגד בה,

1587
01:34:32,130 --> 01:34:34,850
שהייתה לו פילגש בהריון.

1588
01:34:34,850 --> 01:34:37,850
(מתנפץ)

1589
01:34:37,850 --> 01:34:39,770
זה האובדן הכי מפחיד,

1590
01:34:39,770 --> 01:34:41,809
שבו כל הקואורדינטות

1591
01:34:41,809 --> 01:34:45,210
של המציאות שלך להתפרק.

1592
01:34:45,210 --> 01:34:47,530
(מצפצף)

1593
01:34:51,290 --> 01:34:55,090
הבעיה היא איך לבנות את עצמך מחדש.

1594
01:34:55,090 --> 01:34:57,410
(חורק)

1595
01:34:59,090 --> 01:35:00,650
בסצנה קצרה נפלאה,

1596
01:35:00,650 --> 01:35:05,130
הגיבורה של בלו, לאחר שחזרה הביתה,

1597
01:35:05,130 --> 01:35:08,250
מוצא שם על הרצפה

1598
01:35:08,250 --> 01:35:10,290
קבוצה של עכברים שזה עתה נולדו,

1599
01:35:10,290 --> 01:35:13,090
זוחלים סביב אמם.

1600
01:35:13,090 --> 01:35:15,010
(חורק)

1601
01:35:16,690 --> 01:35:19,010
הסצנה הזו מפחידה אותה.

1602
01:35:19,010 --> 01:35:23,290
היא חשופה יתר על המידה לחיים

1603
01:35:23,290 --> 01:35:26,290
בחוסר המשמעות האכזרי שלו.

1604
01:35:26,290 --> 01:35:28,610
(חורק)

1605
01:35:35,450 --> 01:35:38,410
מה היא מסוגלת לעשות בסוף

1606
01:35:38,410 --> 01:35:42,610
זה לרכוש מרחק ראוי למציאות.

1607
01:35:42,610 --> 01:35:44,930
(מוזיקה קודרת)

1608
01:35:54,370 --> 01:35:58,530
זה מה שקורה בצילום המעגלי המפורסם

1609
01:35:58,530 --> 01:36:01,370
איפה אנחנו עוברים מהפנים של ג'ולי,

1610
01:36:01,370 --> 01:36:03,690
בזמן שהיא עושה אהבה.

1611
01:36:05,490 --> 01:36:07,530
ההשעיה הקסומה הזו

1612
01:36:07,530 --> 01:36:10,290
של מגבלות זמניות ומרחביות,

1613
01:36:10,290 --> 01:36:13,730
זה צף חופשי בחלל פנטזיה,

1614
01:36:13,730 --> 01:36:17,130
רחוק מלהרחיק אותנו מהמציאות...

1615
01:36:19,130 --> 01:36:23,130
...מאפשר לנו להתקרב למציאות.

1616
01:36:26,770 --> 01:36:30,130
היא מרכיבה את הקואורדינטות

1617
01:36:30,130 --> 01:36:33,330
שמאפשרים לה לחוות את המציאות שלה

1618
01:36:33,330 --> 01:36:35,050
שוב משמעותי.

1619
01:37:02,490 --> 01:37:04,250
כאילו השיעור הוא,

1620
01:37:04,250 --> 01:37:06,370
לא רק לגברים אלא גם לנשים,

1621
01:37:06,370 --> 01:37:10,210
שאתה יכול לקיים יחסי מין,

1622
01:37:10,210 --> 01:37:11,770
קשר מיני,

1623
01:37:11,770 --> 01:37:15,330
רק באמצעות תמיכה בפנטזיה.

1624
01:38:00,930 --> 01:38:05,450
הבעיה, כמובן, היא האם הפנטזיה הזו משוחזרת?

1625
01:38:05,450 --> 01:38:09,770
האם זהו האופק האולטימטיבי של החוויה שלנו?

1626
01:38:11,170 --> 01:38:13,490
(מוזיקה אפלה)

1627
01:38:16,130 --> 01:38:21,250
תפקידה של המוזיקה כאן הוא בדיוק של פטיש,

1628
01:38:21,250 --> 01:38:24,410
של נוכחות מרתקת כלשהי

1629
01:38:24,410 --> 01:38:29,090
שתפקידו להסתיר את תהום החרדה.

1630
01:38:32,410 --> 01:38:36,210
המוזיקה היא כאן מה, לפי מרקס, הדת היא,

1631
01:38:36,210 --> 01:38:38,610
סוג של אופיום לעם.

1632
01:38:38,610 --> 01:38:42,730
אופיום שאמור, כביכול, להרדים אותנו,

1633
01:38:42,730 --> 01:38:45,010
הכניסו אותנו לסוג של אושר שווא,

1634
01:38:45,010 --> 01:38:47,610
מה שמאפשר לנו להימנע

1635
01:38:47,610 --> 01:38:50,170
את תהום החרדה הבלתי נסבלת.

1636
01:39:05,370 --> 01:39:09,730
אנחנו רואים את ג'ולי בוכה, אבל דרך כוס.

1637
01:39:09,730 --> 01:39:13,809
הזכוכית הזו מייצגת, אני חושב, פנטזיה משוחזרת.

1638
01:39:17,570 --> 01:39:20,889
אלו, אני מתפתה לומר, דמעות האושר.

1639
01:39:20,889 --> 01:39:23,610
"אני יכול להתאבל עכשיו כי זה כבר לא

1640
01:39:23,610 --> 01:39:26,530
משפיע עליי מיד".

1641
01:39:26,530 --> 01:39:30,889
בלו מציע את הקהילה המיסטית הזו,

1642
01:39:30,889 --> 01:39:32,450
פנטזיה משוחזרת,

1643
01:39:32,450 --> 01:39:34,530
כמקיים את היחס שלנו לעולם.

1644
01:39:34,530 --> 01:39:36,090
אבל המחיר שאנחנו משלמים

1645
01:39:36,090 --> 01:39:40,450
זה איזה רגע אותנטי באופן קיצוני

1646
01:39:40,450 --> 01:39:44,010
של קבלת החרדה שבבסיסה

1647
01:39:44,010 --> 01:39:47,410
מצב האדם הולך לאיבוד שם.

1648
01:39:55,170 --> 01:39:58,850
אם כבר, חרדה ברמה הקולית

1649
01:39:58,850 --> 01:40:00,809
היא שתיקה.

1650
01:40:00,809 --> 01:40:02,290
זה שקט.

1651
01:40:02,290 --> 01:40:03,770
זו צרחה שקטה.

1652
01:40:08,330 --> 01:40:10,330
בסרט "הציפורים" של היצ'קוק,

1653
01:40:10,330 --> 01:40:12,410
כאשר האמא, כמובן,

1654
01:40:12,410 --> 01:40:15,450
מי מלבד האם, מוצא את השכן מת,

1655
01:40:15,450 --> 01:40:17,210
עיניו בלטו

1656
01:40:17,210 --> 01:40:21,010
ליד הציפורים,

1657
01:40:21,010 --> 01:40:23,570
היא צועקת, אבל הצעקה ממש נשארת

1658
01:40:23,570 --> 01:40:26,650
תקוע בגרונה.

1659
01:40:26,650 --> 01:40:28,969
(צעדים מתקרבים)

1660
01:40:33,490 --> 01:40:35,570
(מתנשף)

1661
01:40:35,570 --> 01:40:38,010
ולחזור מהקולנוע

1662
01:40:38,010 --> 01:40:40,170
למה שנקרא "החיים האמיתיים",

1663
01:40:40,170 --> 01:40:42,570
השיעור האולטימטיבי של הפסיכואנליזה

1664
01:40:42,570 --> 01:40:45,410
האם זה בדיוק אותו דבר

1665
01:40:45,410 --> 01:40:48,490
לחוויית החיים האמיתית שלנו.

1666
01:40:48,490 --> 01:40:51,250
הרגשות ככאלה

1667
01:40:51,250 --> 01:40:53,170
מרמים.

1668
01:40:53,170 --> 01:40:55,850
אין רגשות מזויפים במיוחד,

1669
01:40:55,850 --> 01:40:58,969
כי כפי שפרויד מנסח זאת,

1670
01:40:58,969 --> 01:41:01,250
פשוטו כמשמעו, "הרגש היחיד

1671
01:41:01,250 --> 01:41:04,130
מה שלא מרמה היא חרדה.

1672
01:41:04,130 --> 01:41:08,370
כל שאר הרגשות הם מזויפים".

1673
01:41:08,370 --> 01:41:11,410
אז, כמובן, הבעיה כאן היא,

1674
01:41:11,410 --> 01:41:13,850
האם אנחנו מסוגלים

1675
01:41:13,850 --> 01:41:17,410
לפגוש בקולנוע

1676
01:41:17,410 --> 01:41:20,210
רגש החרדה,

1677
01:41:20,210 --> 01:41:24,410
או האם הקולנוע ככזה מזויף?

1678
01:41:31,969 --> 01:41:34,290
(גלגול סרט)

1679
01:41:36,530 --> 01:41:39,330
(דילוג על סליל)

1680
01:41:39,330 --> 01:41:42,690
(מוזיקה מבשרת רעות)

1681
01:41:42,690 --> 01:41:45,610
קולנוע הוא אומנות ההופעה.

1682
01:41:45,610 --> 01:41:48,969
אומר לנו משהו על המציאות עצמה.

1683
01:41:52,610 --> 01:41:55,490
זה אומר לנו משהו על

1684
01:41:55,490 --> 01:41:57,850
איך המציאות מכוננת את עצמה.

1685
01:41:57,850 --> 01:41:59,170
(מוזיקה דרמטית)

1686
01:41:59,170 --> 01:42:01,370
לא ככה!

1687
01:42:06,370 --> 01:42:08,330
ריפלי.

1688
01:42:14,410 --> 01:42:16,530
ריפלי, קדימה.

1689
01:42:18,610 --> 01:42:21,330
ריפלי, אין לנו זמן לטייל כאן.

1690
01:42:25,930 --> 01:42:27,450
ריפלי, אל תעשה.

1691
01:42:27,450 --> 01:42:29,330
יש תיאוריה אגנוסטית ישנה

1692
01:42:29,330 --> 01:42:32,690
שהעולם שלנו לא נברא בצורה מושלמת.

1693
01:42:32,690 --> 01:42:34,889
זה האל שברא את העולם שלנו

1694
01:42:34,889 --> 01:42:37,210
היה אידיוט ששיבש את השעון

1695
01:42:37,210 --> 01:42:39,770
כך שהעולם שלנו

1696
01:42:39,770 --> 01:42:42,210
היא יצירה חצי גמורה.

1697
01:42:42,210 --> 01:42:46,570
יש חללים, פתחים, פערים.

1698
01:42:46,570 --> 01:42:48,170
זה לא לגמרי אמיתי,

1699
01:42:48,170 --> 01:42:50,010
מורכב לחלוטין.

1700
01:42:57,130 --> 01:42:58,730
בסצנה הנפלאה

1701
01:42:58,730 --> 01:43:02,450
בפרק האחרון של סאגת החייזרים,

1702
01:43:02,450 --> 01:43:04,050
תחיית חייזרים,

1703
01:43:04,050 --> 01:43:07,650
כאשר ריפלי, ריפלי המשובט,

1704
01:43:07,650 --> 01:43:09,570
נכנס לחדר מסתורי,

1705
01:43:09,570 --> 01:43:16,570
היא נתקלת בגרסה הכושלת הקודמת של עצמה,

1706
01:43:16,570 --> 01:43:18,330
של שיבוט עצמה.

1707
01:43:21,290 --> 01:43:23,370
פשוט יצור מזועזע,

1708
01:43:23,370 --> 01:43:25,330
ישות קטנה דמוית עובר,

1709
01:43:25,330 --> 01:43:27,170
ואז צורות מפותחות יותר.

1710
01:43:31,210 --> 01:43:33,889
סוף סוף, יצור שכמעט נראה כמוה,

1711
01:43:33,889 --> 01:43:37,370
אבל איבריה דומים לאלו של המפלצת.

1712
01:43:37,370 --> 01:43:39,690
(מצפצף)

1713
01:43:41,650 --> 01:43:44,770
תהרוג אותי.

1714
01:43:44,770 --> 01:43:47,130
זה אומר שכל הזמן,

1715
01:43:47,130 --> 01:43:51,250
ההתגלמויות החלופיות הקודמות שלנו,

1716
01:43:51,250 --> 01:43:54,770
מה שיכולנו להיות, אבל לא,

1717
01:43:54,770 --> 01:43:56,889
שהגרסאות החלופיות האלה של עצמנו

1718
01:43:56,889 --> 01:43:59,090
רודפים אותנו.

1719
01:43:59,090 --> 01:44:01,050
(מצפצף)

1720
01:44:01,050 --> 01:44:05,090
זו ההשקפה האונטולוגית

1721
01:44:05,090 --> 01:44:08,050
של המציאות שאנו מקבלים כאן,

1722
01:44:08,050 --> 01:44:11,050
כאילו זה יקום לא גמור.

1723
01:44:11,050 --> 01:44:13,370
(שרש להבות)

1724
01:44:13,370 --> 01:44:15,570
זו, לדעתי, תחושה מאוד מודרנית.

1725
01:44:15,570 --> 01:44:19,050
זה דרך אונטולוגיה כזו של מציאות לא גמורה

1726
01:44:19,050 --> 01:44:22,090
שהקולנוע הפך לאמנות מודרנית באמת.

1727
01:44:23,650 --> 01:44:25,969
(מוזיקה רודפת)

1728
01:44:32,410 --> 01:44:34,610
כל הסרטים המודרניים הם בסופו של דבר סרטים

1729
01:44:34,610 --> 01:44:37,370
לגבי האפשרות או חוסר האפשרות

1730
01:44:37,370 --> 01:44:38,969
לעשות סרט.

1731
01:44:38,969 --> 01:44:41,290
(מוזיקה דרמטית)

1732
01:44:47,490 --> 01:44:52,130
זהו הסיפור העצוב של העיירה דוגוויל.

1733
01:44:52,130 --> 01:44:55,850
דוגוויל היה בהרי הרוקי בארה"ב של א.

1734
01:44:55,850 --> 01:44:58,730
כאן למעלה, שם הגיעה הדרך לקצה הסופי

1735
01:44:58,730 --> 01:45:02,370
ליד הכניסה למכרה הכסף הישן והנטוש,

1736
01:45:02,370 --> 01:45:05,570
תושבי דוגוויל היו אנשים טובים וישרים,

1737
01:45:05,570 --> 01:45:07,770
והם אהבו את העיירה שלהם.

1738
01:45:07,770 --> 01:45:10,450
עם פון טרייר, זו לא רק בעיית האמונה

1739
01:45:10,450 --> 01:45:13,490
במובן של האם אנשים בדרך כלל מאמינים היום,

1740
01:45:13,490 --> 01:45:15,690
מקומה של הדת היום, וכן הלאה.

1741
01:45:15,690 --> 01:45:18,050
זה גם רפלקטיבי

1742
01:45:18,050 --> 01:45:19,730
או אלגורית

1743
01:45:19,730 --> 01:45:23,050
שאלת האמונה בקולנוע עצמו.

1744
01:45:23,050 --> 01:45:26,370
איך להפוך את היום לאנשים

1745
01:45:26,370 --> 01:45:29,610
עדיין מאמין בקסם של הקולנוע.

1746
01:45:31,290 --> 01:45:33,969
בדוגוויל, הכל מבוים

1747
01:45:33,969 --> 01:45:36,850
על סט--בסדר, זה קורה לעתים קרובות בקולנוע--

1748
01:45:36,850 --> 01:45:39,730
אבל כאן רואים את הסט

1749
01:45:39,730 --> 01:45:41,570
בתור הסט.

1750
01:45:41,570 --> 01:45:44,090
הפעולה מתרחשת בדוגוויל, עיירה קטנה,

1751
01:45:44,090 --> 01:45:46,130
אבל אין בתים.

1752
01:45:46,130 --> 01:45:48,650
יש רק קווים על הרצפה

1753
01:45:48,650 --> 01:45:51,330
מסמן שזה הבית, זה הרחוב.

1754
01:45:54,210 --> 01:45:56,330
הדבר המסתורי הוא שזה לא מונע

1755
01:45:56,330 --> 01:45:58,250
הזיהוי שלנו.

1756
01:45:58,250 --> 01:46:00,610
אם כבר, זה עושה אותנו

1757
01:46:00,610 --> 01:46:03,170
עוד יותר נזרק לתוך המתחים

1758
01:46:03,170 --> 01:46:04,690
של החיים הפנימיים.

1759
01:46:08,010 --> 01:46:10,370
ראית את גרייס?

1760
01:46:10,370 --> 01:46:12,410
היא אצלי.

1761
01:46:12,410 --> 01:46:14,450
-היא עסוקה? -לא יותר.

1762
01:46:14,450 --> 01:46:16,730
היכנס ישר פנימה.

1763
01:46:20,490 --> 01:46:22,809
(מוזיקה מתוחה)

1764
01:46:25,650 --> 01:46:28,770
זה לא שהאמונה הנאיבית מתערערת,

1765
01:46:28,770 --> 01:46:30,809
מפורק באמצעות אירוניה.

1766
01:46:30,809 --> 01:46:34,610
פון טרייר רוצה להיות רציני עם הקסם.

1767
01:46:34,610 --> 01:46:37,450
האירוניה מופעלת כדי לגרום לנו להאמין.

1768
01:46:39,730 --> 01:46:42,650
שוב, גרייס הצליחה להימלט בצורה מופלאה

1769
01:46:42,650 --> 01:46:46,490
מהרודפים שלה בסיועם של אנשי דוגוויל.

1770
01:46:46,490 --> 01:46:48,250
כולם כיסו עליה,

1771
01:46:48,250 --> 01:46:51,010
כולל צ'אק, שנאלץ להודות

1772
01:46:51,010 --> 01:46:52,770
שזה כנראה היה הכובע של טום

1773
01:46:52,770 --> 01:46:55,290
הוא חשב בטעות לחשוד כל כך.

1774
01:47:00,210 --> 01:47:03,090
התעלומה היא שגם אם אנחנו יודעים שזה רק מבוים,

1775
01:47:03,090 --> 01:47:05,490
שזה פיקציה, זה עדיין מרתק אותנו.

1776
01:47:05,490 --> 01:47:08,170
זה המדד הבסיסי של זה.

1777
01:47:08,170 --> 01:47:11,450
אתה עד לסצנה מפתה מסוימת,

1778
01:47:11,450 --> 01:47:14,450
ואז מראים לך שזה פשוט מזויף,

1779
01:47:14,450 --> 01:47:16,050
מכונות במה מאחור,

1780
01:47:16,050 --> 01:47:18,930
אבל אתה עדיין מוקסם מזה.

1781
01:47:18,930 --> 01:47:21,490
האשליה נמשכת, יש משהו אמיתי

1782
01:47:21,490 --> 01:47:25,050
באשליה, יותר אמיתי מאשר במציאות שמאחוריה.

1783
01:47:25,050 --> 01:47:29,250
אל תעורר את חמתו של עוץ הגדול והחזק!

1784
01:47:29,250 --> 01:47:32,210
אמרתי תחזור מחר!

1785
01:47:32,210 --> 01:47:33,770
אם היית באמת גדול ועוצמתי,

1786
01:47:33,770 --> 01:47:35,370
היית מקיים את ההבטחות שלך.

1787
01:47:35,370 --> 01:47:39,010
האם אתה מתיימר למתוח ביקורת על עוז הגדול?

1788
01:47:39,010 --> 01:47:41,570
אתם יצורים חסרי תודה!

1789
01:47:41,570 --> 01:47:43,210
תחשבו שאתם ברי מזל

1790
01:47:43,210 --> 01:47:45,410
שאני נותן לך קהל מחר

1791
01:47:45,410 --> 01:47:48,330
במקום בעוד 20 שנה!

1792
01:47:48,330 --> 01:47:49,770
הו!

1793
01:47:49,770 --> 01:47:52,809
עוז הגדול דיבר.

1794
01:47:52,809 --> 01:47:54,170
הו!

1795
01:47:54,170 --> 01:47:57,889
אל תשים לב לאיש שמאחורי הווילון.

1796
01:47:57,889 --> 01:48:01,210
עוז הגדול דיבר!

1797
01:48:01,210 --> 01:48:02,730
מי אתה?

1798
01:48:02,730 --> 01:48:07,170
הו, אה - אני הקוסם הגדול והחזק מארץ עוץ.

1799
01:48:07,170 --> 01:48:10,330
מה אנחנו יכולים ללמוד מסרט כמו הקוסם מארץ עוץ

1800
01:48:10,330 --> 01:48:13,490
איך זה לא מספיק--

1801
01:48:13,490 --> 01:48:16,290
ההיגיון של דה-מיסטיפיקציה אינו מספיק.

1802
01:48:16,290 --> 01:48:18,010
זה לא מספיק להגיד, "בסדר,

1803
01:48:18,010 --> 01:48:20,889
זו רק הצגה גדולה, מחזה כדי להרשים את האנשים.

1804
01:48:20,889 --> 01:48:23,530
מה שעומד מאחורי זה רק בחור זקן צנוע,

1805
01:48:23,530 --> 01:48:25,090
וכן הלאה וכן הלאה.

1806
01:48:25,090 --> 01:48:27,090
זה, באופן מסוים,

1807
01:48:27,090 --> 01:48:29,809
יש יותר אמת במראה הזה.

1808
01:48:29,809 --> 01:48:33,650
למראה החיצוני יש רגשנות, אמת משלו.

1809
01:48:33,650 --> 01:48:36,010
מה עם הלב שהבטחת לאיש הפח,

1810
01:48:36,010 --> 01:48:37,889
והאומץ שהבטחת אריה פחדן?

1811
01:48:37,889 --> 01:48:39,809
והמוח של דחליל?

1812
01:48:39,809 --> 01:48:41,809
למה, לכל אחד יכול להיות מוח.

1813
01:48:41,809 --> 01:48:43,850
זה מצרך מאוד בינוני.

1814
01:48:43,850 --> 01:48:46,889
כל יצור מודאג שזוחל על פני כדור הארץ,

1815
01:48:46,889 --> 01:48:50,050
או מתגנב דרך ים ררי יש מוח.

1816
01:48:50,050 --> 01:48:52,330
מאיפה שאני בא, יש לנו אוניברסיטאות.

1817
01:48:52,330 --> 01:48:53,930
מושבים של למידה נהדרת,

1818
01:48:53,930 --> 01:48:56,050
לאן הולכים גברים כדי להפוך להוגים גדולים,

1819
01:48:56,050 --> 01:48:58,290
וכשהם יוצאים, הם חושבים מחשבות עמוקות,

1820
01:48:58,290 --> 01:49:00,050
ובלי יותר מוח ממה שיש לך,

1821
01:49:00,050 --> 01:49:03,930
אבל יש להם דבר אחד שאין לך: תעודה.

1822
01:49:03,930 --> 01:49:06,969
לכן, מכוח הסמכות

1823
01:49:06,969 --> 01:49:10,530
הוקנתה לי על ידי ה-Universitartus Committiartum

1824
01:49:10,530 --> 01:49:14,250
E Pluribus Unum, אני מעניק לך בזאת

1825
01:49:14,250 --> 01:49:17,809
תואר הכבוד של ת.ד.

1826
01:49:17,809 --> 01:49:19,290
-Th.D? -כן,

1827
01:49:19,290 --> 01:49:21,730
זה דוקטור לחשיבה.

1828
01:49:21,730 --> 01:49:23,330
סכום השורשים הריבועיים של כל שתי צלעות

1829
01:49:23,330 --> 01:49:25,290
של משולש שווה שוקיים שווה לשורש הריבועי

1830
01:49:25,290 --> 01:49:26,770
מהצד הנותר.

1831
01:49:28,490 --> 01:49:30,570
הו, שמחה, התלהבות.

1832
01:49:30,570 --> 01:49:32,210
יש לי מוח!

1833
01:49:32,210 --> 01:49:34,210
וזה הפרדוקס של הקולנוע.

1834
01:49:34,210 --> 01:49:36,050
הפרדוקס של האמונה.

1835
01:49:36,050 --> 01:49:39,930
אנחנו לא פשוט מאמינים או לא מאמינים.

1836
01:49:39,930 --> 01:49:44,010
אנחנו תמיד מאמינים בסוג של מצב מותנה.

1837
01:49:44,010 --> 01:49:46,090
אני יודע טוב מאוד שזה מזויף,

1838
01:49:46,090 --> 01:49:49,170
אבל בכל זאת נתתי לעצמי להיות מושפע רגשית.

1839
01:49:50,210 --> 01:49:52,090
איך אתה מסתדר?

1840
01:49:54,570 --> 01:49:57,090
מר קרל לאמלה מרגיש שזה יהיה קצת לא נחמד

1841
01:49:57,090 --> 01:49:59,050
להציג את התמונה הזו בלי רק מילה

1842
01:49:59,050 --> 01:50:01,410
של אזהרה ידידותית:

1843
01:50:01,410 --> 01:50:05,130
אנחנו עומדים לגולל את סיפורו של פרנקנשטיין,

1844
01:50:05,130 --> 01:50:06,930
איש מדע,

1845
01:50:06,930 --> 01:50:10,610
שביקש לברוא אדם לפי דמותו

1846
01:50:10,610 --> 01:50:13,889
בלי להתחשב באלוהים.

1847
01:50:13,889 --> 01:50:15,889
מישהו אומר לנו,

1848
01:50:15,889 --> 01:50:18,889
"אתה חייב לחוות אימה."

1849
01:50:18,889 --> 01:50:20,930
אנחנו עושים את זה.

1850
01:50:20,930 --> 01:50:22,490
אז אם מישהו מכם מרגיש שלא אכפת לכם

1851
01:50:22,490 --> 01:50:25,490
להכפיף את העצבים שלך למאמץ כזה,

1852
01:50:25,490 --> 01:50:27,809
עכשיו זו ההזדמנות שלך, אה...

1853
01:50:27,809 --> 01:50:30,370
ובכן, הזהרנו אותך.

1854
01:50:37,050 --> 01:50:38,850
גבירותיי ורבותיי,

1855
01:50:38,850 --> 01:50:40,889
צעירים ומבוגרים,

1856
01:50:40,889 --> 01:50:44,370
זה עשוי להיראות הליך חריג,

1857
01:50:44,370 --> 01:50:47,250
מדבר אליך לפני תחילת התמונה,

1858
01:50:47,250 --> 01:50:50,490
אבל יש לנו נושא יוצא דופן.

1859
01:50:50,490 --> 01:50:52,410
מאחורי לא אדום-- זו הוליווד--

1860
01:50:52,410 --> 01:50:56,210
אבל וילון שחור, ססיל דה-מיל עצמו מופיע,

1861
01:50:56,210 --> 01:50:59,250
נותן לנו שיעור איך הסיפור של 10 הדברות

1862
01:50:59,250 --> 01:51:01,690
ולמשה יש רלוונטיות גדולה היום,

1863
01:51:01,690 --> 01:51:05,090
איפה אנחנו נלחמים בסכנה קומוניסטית, טוטליטרית,

1864
01:51:05,090 --> 01:51:08,090
וכן הלאה, וכן הלאה, נותן לנו את כל הרמזים.

1865
01:51:08,090 --> 01:51:11,410
האם גברים הם רכוש המדינה?

1866
01:51:11,410 --> 01:51:14,330
או שהן נשמות חופשיות תחת אלוהים?

1867
01:51:14,330 --> 01:51:16,450
אותו קרב

1868
01:51:16,450 --> 01:51:19,450
ממשיך בכל העולם כיום.

1869
01:51:19,450 --> 01:51:21,570
המאסטר הנסתר הזה,

1870
01:51:21,570 --> 01:51:23,570
מי שולט באירועים,

1871
01:51:23,570 --> 01:51:25,730
ניתן גם להגדיר

1872
01:51:25,730 --> 01:51:28,010
כאידיאולוגיה שמתגלמת,

1873
01:51:28,010 --> 01:51:30,889
במובן של המרחב

1874
01:51:30,889 --> 01:51:33,889
שמארגן את הרצונות שלנו.

1875
01:51:35,690 --> 01:51:37,809
והשם שלך?

1876
01:51:37,809 --> 01:51:40,010
איך קוראים לך לעזאזל?

1877
01:51:40,010 --> 01:51:42,330
(מוזיקה מפחידה)

1878
01:51:43,770 --> 01:51:45,690
בכביש האבוד של דיוויד לינץ',

1879
01:51:45,690 --> 01:51:47,410
יש לנו את איש המסתורין,

1880
01:51:47,410 --> 01:51:50,370
מי שמייצג את הצלם עצמו,

1881
01:51:50,370 --> 01:51:52,010
אפילו במאי.

1882
01:51:57,090 --> 01:52:00,010
תארו לעצמכם מישהו שיש לו

1883
01:52:00,010 --> 01:52:04,010
גישה ישירה לחיים הפנימיים שלך,

1884
01:52:04,010 --> 01:52:06,370
לפנטזיות הפנימיות ביותר שלך,

1885
01:52:06,370 --> 01:52:09,210
למה שאפילו אתה לא רוצה לדעת

1886
01:52:09,210 --> 01:52:11,730
על עצמך.

1887
01:52:11,730 --> 01:52:14,050
נפגשנו בעבר, לא?

1888
01:52:14,050 --> 01:52:16,130
(מוזיקה מתוחה)

1889
01:52:17,570 --> 01:52:19,290
אני לא חושב כך.

1890
01:52:22,210 --> 01:52:24,010
איפה לדעתך נפגשנו?

1891
01:52:25,650 --> 01:52:28,210
בבית שלך, אתה לא זוכר?

1892
01:52:28,210 --> 01:52:30,850
הדרך הטובה ביותר לדמיין מהו איש המסתורין,

1893
01:52:30,850 --> 01:52:32,410
זה לדמיין מישהו

1894
01:52:32,410 --> 01:52:34,850
שלא רוצה מאיתנו כלום.

1895
01:52:34,850 --> 01:52:37,330
מה זאת אומרת, אתה איפה עכשיו?

1896
01:52:39,610 --> 01:52:41,610
אצלך בבית.

1897
01:52:45,690 --> 01:52:47,690
זה פאקינג מטורף, בנאדם.

1898
01:52:54,530 --> 01:52:56,210
(מצפצף)

1899
01:52:56,210 --> 01:52:58,290
תתקשר אליי.

1900
01:53:00,410 --> 01:53:02,930
זו האימה האמיתית של איש המסתורין הזה,

1901
01:53:02,930 --> 01:53:05,690
לא שום כוונות רעות, דמוניות,

1902
01:53:05,690 --> 01:53:07,170
וכן הלאה, וכן הלאה.

1903
01:53:07,170 --> 01:53:10,210
רק העובדה שכשהוא מולך,

1904
01:53:10,210 --> 01:53:12,570
הוא, כביכול, רואה דרכך.

1905
01:53:14,250 --> 01:53:16,570
(צלצול צליל חיוג)

1906
01:53:19,450 --> 01:53:21,690
אמרתי לך שאני כאן.

1907
01:53:25,010 --> 01:53:26,969
איך עשית את זה?

1908
01:53:30,490 --> 01:53:32,410
תשאל אותי.

1909
01:53:38,010 --> 01:53:39,809
איך הגעת לבית שלי?

1910
01:53:39,809 --> 01:53:41,490
הזמנת אותי.

1911
01:53:41,490 --> 01:53:44,809
זה לא המנהג שלי ללכת לאן שאני לא רצוי.

1912
01:53:44,809 --> 01:53:47,490
זה כמו בית המשפט ברומנים של קפקא,

1913
01:53:47,490 --> 01:53:49,370
איפה בית המשפט או החוק

1914
01:53:49,370 --> 01:53:52,210
מגיע רק כשאתה מבקש את זה.

1915
01:53:52,210 --> 01:53:53,650
אוי!

1916
01:53:53,650 --> 01:53:55,530
עכשיו, למה שהוא יעשה את זה?

1917
01:53:55,530 --> 01:53:57,490
(ציפור צווחת)

1918
01:53:57,490 --> 01:54:00,410
מוזר ביותר. מה לכל הרוחות?

1919
01:54:00,410 --> 01:54:02,010
היצ'קוק היה אובססיבי

1920
01:54:02,010 --> 01:54:05,050
עם הנושא הזה של מניפולציה של רגשות.

1921
01:54:05,050 --> 01:54:07,889
החלום שלו היה אפילו, שפעם בעתיד,

1922
01:54:07,889 --> 01:54:11,410
לא נצטרך עוד לצלם נרטיבים.

1923
01:54:11,410 --> 01:54:13,730
המוח שלנו יהיה מחובר ישירות

1924
01:54:13,730 --> 01:54:15,170
לאיזו מכונה, והבמאי

1925
01:54:15,170 --> 01:54:18,889
צריך רק ללחוץ על כפתורים שונים שם,

1926
01:54:18,889 --> 01:54:21,290
והרגשות המתאימים יתעוררו

1927
01:54:21,290 --> 01:54:22,969
במוחנו.

1928
01:54:22,969 --> 01:54:25,010
(ציפורים צווחות)

1929
01:54:25,010 --> 01:54:27,730
הם באים, הם באים!

1930
01:54:27,730 --> 01:54:30,050
(ציפורים משתוללות)

1931
01:54:30,050 --> 01:54:32,370
מה יש לבמאים כמו היצ'קוק,

1932
01:54:32,370 --> 01:54:36,250
לטרקובסקי, קישלובסקי, לינץ' יש במשותף?

1933
01:54:36,250 --> 01:54:37,690
אוטונומיה מסוימת

1934
01:54:37,690 --> 01:54:41,050
של צורה קולנועית.

1935
01:54:41,050 --> 01:54:44,809
הצורה אינה כאן רק כדי לבטא תוכן.

1936
01:54:44,809 --> 01:54:47,370
יש לזה מסר משלו.

1937
01:54:48,730 --> 01:54:51,210
בהיצ'קוק, יש לנו את המוטיב

1938
01:54:51,210 --> 01:54:54,930
של אדם תלוי בתהום

1939
01:54:54,930 --> 01:54:57,610
ביד אדם אחר.

1940
01:54:57,610 --> 01:55:01,330
הדוגמה הראשונה: חבלן.

1941
01:55:01,330 --> 01:55:03,250
חלון אחורי.

1942
01:55:06,050 --> 01:55:08,050
ואז, יש לנו ב-To Catch a Thief.

1943
01:55:08,050 --> 01:55:09,410
יש לך בית מלא שם למטה.

1944
01:55:09,410 --> 01:55:10,770
התחל את ההופעה.

1945
01:55:10,770 --> 01:55:12,690
ואז, בצפון על ידי צפון מערב.

1946
01:55:12,690 --> 01:55:14,610
(מוזיקה דרמטית)

1947
01:55:14,610 --> 01:55:17,770
ואז, כמובן, בוורטיגו.

1948
01:55:17,770 --> 01:55:19,370
(צורח)

1949
01:55:19,370 --> 01:55:22,930
אז, אנו רואים כאן את אותו מוטיב חזותי

1950
01:55:22,930 --> 01:55:25,969
חוזר על עצמו.

1951
01:55:25,969 --> 01:55:29,170
(מוזיקה אינטנסיבית)

1952
01:55:29,170 --> 01:55:31,850
אני חושב שזה לא נכון לחפש

1953
01:55:31,850 --> 01:55:33,730
משמעות עמוקה משותפת.

1954
01:55:33,730 --> 01:55:35,969
כמה תיאורטיקנים צרפתים

1955
01:55:35,969 --> 01:55:37,770
טען שמה שאנחנו עוסקים כאן,

1956
01:55:37,770 --> 01:55:40,090
זהו מוטיב הנפילה והגאולה.

1957
01:55:40,090 --> 01:55:43,130
אני חושב שזה כבר אומר יותר מדי.

1958
01:55:43,130 --> 01:55:44,850
אני חושב שזה מה שאנחנו עוסקים בו

1959
01:55:44,850 --> 01:55:47,930
הוא עם סוג של חומרנות קולנועית,

1960
01:55:47,930 --> 01:55:51,370
שמתחת לרמת המשמעות,

1961
01:55:51,370 --> 01:55:55,130
משמעות רוחנית, אבל גם משמעות סיפורית פשוטה,

1962
01:55:55,130 --> 01:55:58,250
אנחנו מקבלים רמה יותר יסודית

1963
01:55:58,250 --> 01:56:00,809
של צורות עצמן

1964
01:56:00,809 --> 01:56:02,889
מתקשרים אחד עם השני,

1965
01:56:02,889 --> 01:56:05,370
אינטראקציה, מהדהד,

1966
01:56:05,370 --> 01:56:09,090
מהדהד, מתהפך, הופך אחד לשני,

1967
01:56:09,090 --> 01:56:11,850
וזה הרקע הזה,

1968
01:56:11,850 --> 01:56:15,130
זה, כביכול, רקע של פרוטו מציאות.

1969
01:56:15,130 --> 01:56:18,410
אמיתי שהוא יותר צפוף, יותר יסודי,

1970
01:56:18,410 --> 01:56:21,290
מאשר המציאות הסיפורית.

1971
01:56:21,290 --> 01:56:22,690
הסיפור שאנו מתבוננים בו.

1972
01:56:22,690 --> 01:56:26,490
זה זה שמספק את הצפיפות המתאימה

1973
01:56:26,490 --> 01:56:28,570
של החוויה הקולנועית.

1974
01:56:29,889 --> 01:56:31,850
(מעופפות ציפורים)

1975
01:56:33,610 --> 01:56:36,250
זה העץ הענק, שבו, בוורטיגו,

1976
01:56:36,250 --> 01:56:39,170
מדלן וסקוטי נפגשים,

1977
01:56:39,170 --> 01:56:42,010
כמעט לחבק, שם המתח הארוטי שלהם

1978
01:56:42,010 --> 01:56:44,290
הופך לבלתי נסבל.

1979
01:56:44,290 --> 01:56:46,010
מה זה העץ הזה?

1980
01:56:46,010 --> 01:56:47,610
אני חושב שזה עוד אחד בסדרה

1981
01:56:47,610 --> 01:56:50,770
של דברים גדולים מהיצ'קוקיאנים,

1982
01:56:50,770 --> 01:56:52,770
כמו פסלי הר ראשמור,

1983
01:56:52,770 --> 01:56:54,889
או קח דוגמה אחרת,

1984
01:56:54,889 --> 01:56:56,490
כמו מובי דיק.

1985
01:56:56,490 --> 01:56:59,250
עץ זה אינו רק חפץ טבעי.

1986
01:56:59,250 --> 01:57:01,969
זה, בתוך המרחב הנפשי שלנו,

1987
01:57:01,969 --> 01:57:05,330
מה שנקרא בפסיכואנליזה, "הדבר".

1988
01:57:05,330 --> 01:57:08,050
זה למעשה כאילו העץ הזה,

1989
01:57:08,050 --> 01:57:12,170
בעיוות הגדול במיוחד שלו,

1990
01:57:12,170 --> 01:57:14,610
מגלם משהו שיוצא ממנו

1991
01:57:14,610 --> 01:57:16,650
המרחב הפנימי שלנו.

1992
01:57:16,650 --> 01:57:19,210
ליבידו, האנרגיה המוגזמת

1993
01:57:19,210 --> 01:57:21,809
של המוח שלנו.

1994
01:57:21,809 --> 01:57:26,370
אז הנה אני חושב

1995
01:57:26,370 --> 01:57:29,730
אנחנו יכולים לראות איך סרטים ופילוסופיה

1996
01:57:29,730 --> 01:57:31,650
באים יחד.

1997
01:57:31,650 --> 01:57:35,410
כמה צלמים גדולים באמת מאפשרים לנו

1998
01:57:35,410 --> 01:57:37,610
לחשוב במונחים חזותיים.

1999
01:57:40,610 --> 01:57:43,770
(בנזין דוהר)

2000
01:57:43,770 --> 01:57:45,730
לאחר שהציפורים תוקפות את העיר,

2001
01:57:45,730 --> 01:57:47,450
יש שריפה שפורצת

2002
01:57:47,450 --> 01:57:50,450
בתחנת דלק, שם בחור זורק גפרור

2003
01:57:50,450 --> 01:57:51,850
על הבנזין.

2004
01:57:51,850 --> 01:57:53,969
היי, אתה, תיזהר, אל תעזוב את המשחק הזה!

2005
01:57:53,969 --> 01:57:55,930
חכה רגע, צא משם! -תתרחק מהבנזין!

2006
01:57:55,930 --> 01:57:57,889
-אדון, רוץ! -תיזהר!

2007
01:57:57,889 --> 01:57:59,650
החלק הראשון של הסצנה הקצרה הזו

2008
01:57:59,650 --> 01:58:02,010
הוא הסטנדרטי: אנחנו מקבלים את ההחלפה הסטנדרטית

2009
01:58:02,010 --> 01:58:04,130
של יריות של אש,

2010
01:58:04,130 --> 01:58:07,210
ותמונות של האדם, מלאני, במקרה הזה,

2011
01:58:07,210 --> 01:58:10,090
מי מסתכל על זה.

2012
01:58:10,090 --> 01:58:12,570
(מתפוצץ)

2013
01:58:12,570 --> 01:58:15,210
ואז, משהו מוזר קורה.

2014
01:58:15,210 --> 01:58:17,889
חתכנו עד מעל לעיר.

2015
01:58:17,889 --> 01:58:20,450
אנחנו רואים את כל העיר.

2016
01:58:20,450 --> 01:58:23,370
אנחנו מצלמים את הצילום הזה באופן אוטומטי

2017
01:58:23,370 --> 01:58:25,809
כסוג של זריקת ביסוס סטנדרטית,

2018
01:58:25,809 --> 01:58:27,930
כמו, אחרי פרטים שמבלבלים אותך,

2019
01:58:27,930 --> 01:58:30,570
מה שמונע ממך להגיע להתמצאות ברורה,

2020
01:58:30,570 --> 01:58:33,090
אתה צריך זריקה שכמו,

2021
01:58:33,090 --> 01:58:35,010
מאפשר לך סוג של מפה קוגניטיבית,

2022
01:58:35,010 --> 01:58:36,770
בכך שאתה יודע מה קורה.

2023
01:58:36,770 --> 01:58:39,170
אבל אז, בדיוק בעקבות ההיגיון הזה

2024
01:58:39,170 --> 01:58:41,490
של הדבר מהחלל הפנימי,

2025
01:58:41,490 --> 01:58:43,850
שמגיח מתוכך.

2026
01:58:45,650 --> 01:58:47,410
ראשית, אנו שומעים את הצלילים המבשרים האלה,

2027
01:58:47,410 --> 01:58:50,250
שהם קולות הציפורים, ואז ציפור אחת נכנסת,

2028
01:58:50,250 --> 01:58:52,250
ציפור נוספת נכנסת.

2029
01:58:52,250 --> 01:58:53,809
הירייה שצולמה

2030
01:58:53,809 --> 01:58:57,250
כזריקה ניטראלית של אלוהים

2031
01:58:57,250 --> 01:59:01,050
פתאום משתנה למבט מרושע.

2032
01:59:01,050 --> 01:59:03,410
(ציפורים משתוללות)

2033
01:59:03,410 --> 01:59:06,050
מבטם של הציפורים התוקפות.

2034
01:59:06,050 --> 01:59:08,170
(צווח)

2035
01:59:08,170 --> 01:59:11,090
ואנחנו נזרקים למצב הזה,

2036
01:59:11,090 --> 01:59:13,530
ושוב, אנחנו יכולים להשתמש כאן בציפורים

2037
01:59:13,530 --> 01:59:15,570
בתור הפרק האחרון,

2038
01:59:15,570 --> 01:59:17,530
ולקרוא לאחור

2039
01:59:17,530 --> 01:59:20,090
סצנות קלאסיות אחרות של היצ'קוק באותו אופן.

2040
01:59:20,090 --> 01:59:22,130
(מוזיקה מפחידה)

2041
01:59:22,130 --> 01:59:25,090
האם לא בדיוק אותו דבר קורה

2042
01:59:25,090 --> 01:59:28,410
במה שאני מחשיב כסצנה האולטימטיבית בפסיכו?

2043
01:59:28,410 --> 01:59:30,490
הרצח השני, רצח הבלש

2044
01:59:30,490 --> 01:59:33,610
ארבוגאסט.

2045
01:59:33,610 --> 01:59:37,490
היצ'קוק עושה כאן מניפולציות בצורה מאוד מעודנת

2046
01:59:37,490 --> 01:59:40,650
ההיגיון של מה שנקרא "פטישי הישרדות",

2047
01:59:40,650 --> 01:59:44,330
ההיגיון של, "אני יודע טוב מאוד, אבל..."

2048
01:59:44,330 --> 01:59:46,170
אנחנו יודעים טוב מאוד כמה דברים,

2049
01:59:46,170 --> 01:59:47,969
אבל אנחנו לא באמת מאמינים בהם,

2050
01:59:47,969 --> 01:59:50,250
אז למרות שאנחנו יודעים שהם יקרו,

2051
01:59:50,250 --> 01:59:53,610
אנחנו לא פחות מופתעים כשהם קורים.

2052
01:59:53,610 --> 01:59:57,090
(מוזיקה מבשרת רעות)

2053
01:59:57,090 --> 02:00:00,450
במקרה הזה, הכל מצביע על הרצח,

2054
02:00:00,450 --> 02:00:02,490
ובכל זאת, כשזה קורה,

2055
02:00:02,490 --> 02:00:05,370
ההפתעה, אם בכלל, חזקה יותר.

2056
02:00:09,930 --> 02:00:12,370
זה מתחיל בצורה היצ'קוקיאנית סטנדרטית.

2057
02:00:15,530 --> 02:00:18,690
הוא מסתכל במעלה המדרגות.

2058
02:00:18,690 --> 02:00:22,850
חילופי דברים אלה יוצרים את המתח ההיצ'קוקיאני

2059
02:00:22,850 --> 02:00:25,930
בין המבט של הנושא

2060
02:00:25,930 --> 02:00:29,410
והמדרגות עצמן, או יותר נכון הריק

2061
02:00:29,410 --> 02:00:32,450
על ראש המדרגות מחזיר את המבט,

2062
02:00:32,450 --> 02:00:34,730
נובע משהו מוזר,

2063
02:00:34,730 --> 02:00:36,610
איום בלתי נתפס.

2064
02:00:53,290 --> 02:00:55,850
לאחר מכן המצלמה מספקת

2065
02:00:55,850 --> 02:01:00,610
סוג של זריקת נקודת המבט של אלוהים ברורה מבחינה גיאומטרית,

2066
02:01:00,610 --> 02:01:04,570
תמונה של כל הסצנה.

2067
02:01:04,570 --> 02:01:07,730
(מוזיקה מחרידה)

2068
02:01:07,730 --> 02:01:10,650
זה כאילו: הנה אנחנו עוברים מאלוהים

2069
02:01:10,650 --> 02:01:12,530
כיוצר ניטרלי

2070
02:01:12,530 --> 02:01:16,450
לאלוהים בזעם האלוהי הבלתי נסבל.

2071
02:01:16,450 --> 02:01:17,770
(צורח)

2072
02:01:17,770 --> 02:01:19,970
הרצח הזה הוא בשבילנו

2073
02:01:19,970 --> 02:01:21,810
מפלצת בלתי נתפסת.

2074
02:01:21,810 --> 02:01:24,370
אנחנו לא יודעים מי הוא,

2075
02:01:24,370 --> 02:01:27,930
אלא בגלל שאנו נאלצים להניח

2076
02:01:27,930 --> 02:01:29,370
עמדת הרוצח,

2077
02:01:29,370 --> 02:01:31,330
באופן שאנחנו לא יודעים מי אנחנו,

2078
02:01:31,330 --> 02:01:33,610
כאילו אנחנו מגלים מימד מפחיד

2079
02:01:33,610 --> 02:01:37,770
בעצמנו, כאילו אנו נאלצים להתנהג כמו בובה,

2080
02:01:37,770 --> 02:01:42,290
ככלי לרצונה של אלוהות רעה אחרת.

2081
02:01:42,290 --> 02:01:44,690
(בוכה)

2082
02:01:44,690 --> 02:01:47,010
(מוזיקה דרמטית)

2083
02:01:50,450 --> 02:01:54,170
זה לא כמו שהמטפיזיקה הקלאסית חושבת.

2084
02:01:54,170 --> 02:01:56,770
אנחנו מפוחדים מכדי לקבל את העובדה

2085
02:01:56,770 --> 02:01:59,370
שאנחנו יצורים בני תמותה, היינו רוצים להיות בני אלמוות.

2086
02:01:59,370 --> 02:02:03,770
לא, הדבר הנורא באמת הוא להיות בן אלמוות.

2087
02:02:03,770 --> 02:02:06,050
(הדהוד צלצולים)

2088
02:02:06,050 --> 02:02:08,770
אלמוות הוא הסיוט האמיתי, לא המוות.

2089
02:02:08,770 --> 02:02:09,570
לורד ויידר.

2090
02:02:09,570 --> 02:02:11,490
(נשימה מאומצת)

2091
02:02:11,490 --> 02:02:14,170
אתה שומע אותי?

2092
02:02:14,170 --> 02:02:16,330
(נשימה)

2093
02:02:16,330 --> 02:02:19,890
אנחנו צריכים לזכור את הרגע המדויק

2094
02:02:19,890 --> 02:02:22,290
כאשר האדם הרגיל, היומיומי--

2095
02:02:22,290 --> 02:02:24,650
בסדר, לא ממש יומיומי, אבל אדם רגיל

2096
02:02:24,650 --> 02:02:26,490
של אנאקין סקייווקר

2097
02:02:26,490 --> 02:02:28,570
משתנה לדארת' ויידר.

2098
02:02:31,330 --> 02:02:34,690
הסצנה הזו כאשר הרופאים של הקיסר

2099
02:02:34,690 --> 02:02:38,410
משחזרים אותו לאחר פצעים כבדים

2100
02:02:38,410 --> 02:02:40,610
לתוך דארת' ויידר, שהסצינות האלה

2101
02:02:40,610 --> 02:02:44,810
משולבים בסצנות של הנסיכה פדמה,

2102
02:02:44,810 --> 02:02:47,170
אשתו של אנאקין, יולדת.

2103
02:02:47,170 --> 02:02:49,010
(בוכה)

2104
02:02:49,010 --> 02:02:51,490
(מדבר בשפת רובוט)

2105
02:02:51,490 --> 02:02:53,130
לוק.

2106
02:02:53,130 --> 02:02:55,850
אז זה כאילו אנחנו עדים

2107
02:02:55,850 --> 02:02:59,250
הפיכתו של אנאקין לאבא.

2108
02:02:59,250 --> 02:03:02,450
(מוזיקה מבשרת רעות)

2109
02:03:02,450 --> 02:03:06,210
אבל, איזה סוג של אבא?

2110
02:03:06,210 --> 02:03:07,730
מפלצת של אבא

2111
02:03:07,730 --> 02:03:10,370
מי לא רוצה להיות כזה.

2112
02:03:13,130 --> 02:03:15,450
(שורש אדים)

2113
02:03:24,250 --> 02:03:26,570
(נשימה מאומצת)

2114
02:03:28,170 --> 02:03:30,970
הנשימה העמוקה הזו היא הצליל

2115
02:03:30,970 --> 02:03:35,050
של האב, האב הקדמון הפרוידיאני,

2116
02:03:35,050 --> 02:03:38,050
האב המגונה והחשוב מדי הזה,

2117
02:03:38,050 --> 02:03:40,650
האבא שלא רוצה למות.

2118
02:03:40,650 --> 02:03:43,170
זה, אני חושב, עבור כולנו,

2119
02:03:43,170 --> 02:03:47,130
האיום הכי... מגונה

2120
02:03:47,130 --> 02:03:48,490
שאנו עדים לו.

2121
02:03:48,490 --> 02:03:51,010
אנחנו לא רוצים את האבות שלנו בחיים.

2122
02:03:51,010 --> 02:03:53,610
אנחנו רוצים שהם מתים.

2123
02:03:53,610 --> 02:03:57,050
האובייקט האולטימטיבי של החרדה

2124
02:03:57,050 --> 02:03:59,170
הוא אבא חי.

2125
02:03:59,170 --> 02:04:03,130
זה מביא אותנו למה שאנחנו באמת צריכים להיות קשובים לגביו

2126
02:04:03,130 --> 02:04:05,090
בסרטו של דיוויד לינץ', כלומר מה זה

2127
02:04:05,090 --> 02:04:08,330
שיתייחסו אליו ברצינות ולא ברצינות

2128
02:04:08,330 --> 02:04:09,690
בסרטיו.

2129
02:04:09,690 --> 02:04:12,250
היי, אנחנו אוהבים את בן. -אנחנו אוהבים את בן.

2130
02:04:12,250 --> 02:04:15,450
-הנה לבן! -הנה לבן!

2131
02:04:15,450 --> 02:04:18,530
שָׁכֵן.

2132
02:04:18,530 --> 02:04:21,970
הנה לבן.

2133
02:04:21,970 --> 02:04:24,050
-הנה לבן. -היה מנומס!

2134
02:04:24,050 --> 02:04:25,970
(מוזיקת רוק)

2135
02:04:25,970 --> 02:04:28,450
-הנה לבן. -פרנק הוא אחד מאלה

2136
02:04:28,450 --> 02:04:31,010
מפחיד, מגונה עד כדי גיחוך

2137
02:04:31,010 --> 02:04:33,530
דמויות אבהיות.

2138
02:04:33,530 --> 02:04:37,490
מלבד פרנק בקטיפה כחולה, יש לנו את הברון הרקונן בדיונה,

2139
02:04:37,490 --> 02:04:40,250
יש לנו את וילם דפו בסרט Wild at Heart,

2140
02:04:40,250 --> 02:04:43,170
יש לנו את מר אדי בכביש האבוד.

2141
02:04:43,170 --> 02:04:44,490
(צווח)

2142
02:04:44,490 --> 02:04:46,490
לא אתה--אל--!

2143
02:04:46,490 --> 02:04:48,370
אל תעשה דלת תא המטען!

2144
02:04:48,370 --> 02:04:50,170
-אֵיִ פַּעַם! תגיד לו שאתה לא תאחור.

2145
02:04:50,170 --> 02:04:51,930
אֵיִ פַּעַם!

2146
02:04:51,930 --> 02:04:53,330
-אני לעולם לא אעשה-- -אתה יודע כמה

2147
02:04:53,330 --> 02:04:56,210
אורכי מכונית מזויינים שנדרש כדי לעצור מכונית

2148
02:04:56,210 --> 02:04:58,010
במהירות של 35 מייל לשעה?

2149
02:04:58,010 --> 02:04:59,650
שישה אורכי מכוניות מזוינות!

2150
02:04:59,650 --> 02:05:02,370
זה 106 רגל מזוין, אדוני!

2151
02:05:02,370 --> 02:05:05,090
אם הייתי צריך להפסיק פתאום, היית מכה אותי!

2152
02:05:05,090 --> 02:05:07,250
אני רוצה שתקבל מדריך נהג מזוין,

2153
02:05:07,250 --> 02:05:10,090
ואני רוצה שתלמד את הבן זונה הזה!

2154
02:05:10,090 --> 02:05:13,090
אני רוצה לירוק פעם אחת על הראש שלך,

2155
02:05:13,090 --> 02:05:15,970
רק קצת רוק בפרצוף שלך.

2156
02:05:15,970 --> 02:05:19,090
(יריקה)

2157
02:05:19,090 --> 02:05:20,610
איזה מותרות.

2158
02:05:20,610 --> 02:05:23,330
אבל אני חושב שעצם המראה הזה

2159
02:05:23,330 --> 02:05:26,130
של קומדיה אלימה עד כדי גיחוך

2160
02:05:26,130 --> 02:05:27,610
מרמה.

2161
02:05:27,610 --> 02:05:30,970
אני חושב שהדמויות האבהיות המגוחכות האלה

2162
02:05:30,970 --> 02:05:34,570
הם המוקד האתי.

2163
02:05:34,570 --> 02:05:38,890
הנושא של כמעט כל סרטיו של דיוויד לינץ'.

2164
02:05:38,890 --> 02:05:42,130
(מוזיקה מבשרת רעות)

2165
02:05:42,130 --> 02:05:44,450
בואו נזיין!

2166
02:05:44,450 --> 02:05:47,770
אני אזיין כל דבר שזז!

2167
02:05:47,770 --> 02:05:49,530
(צוחק בטירוף)

2168
02:05:49,530 --> 02:05:51,850
(צמיגים מחליקים)

2169
02:05:54,410 --> 02:05:56,650
(זעם מנוע)

2170
02:05:56,650 --> 02:05:58,970
(מוזיקת רוק אופטימית)

2171
02:06:04,690 --> 02:06:07,890
סמכות אבהית נורמלית היא אדם רגיל

2172
02:06:07,890 --> 02:06:10,250
מי, כביכול,

2173
02:06:10,250 --> 02:06:13,290
לובש פאלוס כסמל.

2174
02:06:13,290 --> 02:06:16,530
יש לו משהו

2175
02:06:16,530 --> 02:06:20,290
מה שמספק את סמכותו הסמלית.

2176
02:06:21,850 --> 02:06:23,730
זה, בתיאוריה הפסיכואנליטית,

2177
02:06:23,730 --> 02:06:26,530
פאלוס - אתה לא פאלוס,

2178
02:06:26,530 --> 02:06:28,090
יש לך פאלוס.

2179
02:06:28,090 --> 02:06:31,210
פאלוס הוא, כביכול, משהו שקשור אליך,

2180
02:06:31,210 --> 02:06:33,890
כמו כתר המלך הוא הפאלוס שלו.

2181
02:06:33,890 --> 02:06:35,570
משהו שאתה שם,

2182
02:06:35,570 --> 02:06:38,770
וזה נותן לך סמכות,

2183
02:06:38,770 --> 02:06:41,610
כך שכשאתה מדבר, זה לא רק אתה כאדם רגיל

2184
02:06:41,610 --> 02:06:44,570
מי מדבר, זו הסמכות הסמלית עצמה,

2185
02:06:44,570 --> 02:06:47,130
החוק, המדינה מדברת דרכך.

2186
02:06:47,130 --> 02:06:50,690
אז, הדמויות האבהיות המגוחכות המוגזמות האלה...

2187
02:06:52,650 --> 02:06:56,490
...זה לא רק שיש להם פאלוס,

2188
02:06:56,490 --> 02:07:00,170
שיש להם פאלוס כאות סמכותם.

2189
02:07:00,170 --> 02:07:04,730
במובן מסוים, הם מיד פאלוס.

2190
02:07:04,730 --> 02:07:07,410
זה בשביל, אם הם עדיין קיימים,

2191
02:07:07,410 --> 02:07:09,210
נושא זכר רגיל.

2192
02:07:09,210 --> 02:07:12,810
זו החוויה הכי מפחידה

2193
02:07:12,810 --> 02:07:15,690
אתה יכול לדמיין, ישירות להיות

2194
02:07:15,690 --> 02:07:18,970
הדבר עצמו, להניח שאני פאלוס.

2195
02:07:18,970 --> 02:07:21,170
והגדולה הפרובוקטיבית

2196
02:07:21,170 --> 02:07:23,410
של הפטר הלינצ'יאני הזה--

2197
02:07:23,410 --> 02:07:26,410
דמויות אבהיות מגונות הן שלא רק--

2198
02:07:26,410 --> 02:07:28,290
אין להם שום חרדה.

2199
02:07:28,290 --> 02:07:30,930
לא רק שהם לא מפחדים מזה,

2200
02:07:30,930 --> 02:07:33,730
הם לגמרי נהנים להיות זה.

2201
02:07:33,730 --> 02:07:36,210
הם באמת ישויות חסרות פחד

2202
02:07:36,210 --> 02:07:38,290
מעבר לחיים ולמוות

2203
02:07:38,290 --> 02:07:41,610
בהנחה, כביכול, את האלמוות שלהם,

2204
02:07:41,610 --> 02:07:46,290
אנרגיית החיים הלא מסורסת שלהם.

2205
02:07:46,290 --> 02:07:49,090
(צוחק)

2206
02:07:49,090 --> 02:07:50,210
בסדר.

2207
02:07:50,210 --> 02:07:52,330
זה מצוין בצורה מאוד יפה

2208
02:07:52,330 --> 02:07:55,090
בסצנה לקראת הסוף של Wild at Heart,

2209
02:07:55,090 --> 02:07:57,330
שבו נהרג בובי פרו.

2210
02:07:57,330 --> 02:07:59,650
תפסיקו, בני כלבים!

2211
02:07:59,650 --> 02:08:01,330
זו המשטרה!

2212
02:08:01,330 --> 02:08:03,890
הוא מקבל את סכנת התמותה שבה הוא נמצא

2213
02:08:03,890 --> 02:08:06,050
עם סוג של חיוניות שופעת,

2214
02:08:06,050 --> 02:08:08,730
וזה באמת שכאשר הראש שלו מתפוצץ,

2215
02:08:08,730 --> 02:08:11,210
זה כאילו אנחנו רואים את ראש הפין

2216
02:08:11,210 --> 02:08:12,770
נקרע לגזרים.

2217
02:08:12,770 --> 02:08:15,730
(ירי ירי)

2218
02:08:15,730 --> 02:08:18,290
הו, למען השם.

2219
02:08:18,290 --> 02:08:19,930
אה.

2220
02:08:19,930 --> 02:08:22,250
הממזר המסכן הזה.

2221
02:08:22,250 --> 02:08:25,970
ואז, בסוף, הדמויות האלה מוקרבות.

2222
02:08:25,970 --> 02:08:28,370
(נושם בכבדות)

2223
02:08:28,370 --> 02:08:30,690
(מוזיקה דרמטית)

2224
02:08:34,770 --> 02:08:37,090
(יריית אקדח)

2225
02:08:42,090 --> 02:08:44,450
הו, ג'פרי.

2226
02:08:52,050 --> 02:08:54,010
הכל נגמר, ג'פרי.

2227
02:09:05,690 --> 02:09:08,010
(מוזיקה ושירה אופטימית)

2228
02:09:28,930 --> 02:09:32,410
הז'אנר הקולנועי האהוב על יוסף סטלין

2229
02:09:32,410 --> 02:09:34,610
היו מחזות זמר,

2230
02:09:34,610 --> 02:09:37,650
לא רק מחזות זמר הוליוודיים, אלא גם מחזות זמר סובייטיים.

2231
02:09:37,650 --> 02:09:39,410
הייתה סדרה שלמה

2232
02:09:39,410 --> 02:09:41,770
של מה שנקרא מחזות זמר קולחוז.

2233
02:09:48,410 --> 02:09:50,210
מַדוּעַ? אנחנו צריכים למצוא את זה מוזר.

2234
02:09:50,210 --> 02:09:53,490
סטלין, המגלם את הצנע הקומוניסטי,

2235
02:09:53,490 --> 02:09:55,730
טרור ומחזות זמר.

2236
02:10:00,090 --> 02:10:02,809
התשובה, שוב, היא הרעיון הפסיכואנליטי

2237
02:10:02,809 --> 02:10:04,250
של אגו על.

2238
02:10:04,250 --> 02:10:07,809
אגו על הוא לא רק טרור מוגזם,

2239
02:10:07,809 --> 02:10:09,809
צו מניעה ללא תנאי,

2240
02:10:09,809 --> 02:10:11,690
דרישה להקרבה של אחרים,

2241
02:10:11,690 --> 02:10:15,210
אבל באותו זמן, גסות, צחוק.

2242
02:10:15,210 --> 02:10:18,890
וזו הגאונות של סרגיי אייזנשטיין

2243
02:10:18,890 --> 02:10:20,930
לנחש בקישור הזה.

2244
02:10:20,930 --> 02:10:23,250
(מוזיקה מלאת חיים)

2245
02:10:29,210 --> 02:10:30,970
בסרטו האחרון,

2246
02:10:30,970 --> 02:10:35,090
שהוא דיוקן מקודד של תקופת סטלין,

2247
02:10:35,090 --> 02:10:37,770
איוון האיום: חלק 2, שבגלל כל זה,

2248
02:10:37,770 --> 02:10:41,170
נאסר מיד.

2249
02:10:41,170 --> 02:10:44,370
בסצנה, סצנה ייחודית לקראת סוף הסרט,

2250
02:10:44,370 --> 02:10:48,090
אנחנו רואים את הצאר איוון

2251
02:10:48,090 --> 02:10:50,570
עורך מסיבה, משעשע את עצמו

2252
02:10:50,570 --> 02:10:53,450
עם מה שנקרא Oprichniki שלו,

2253
02:10:53,450 --> 02:10:55,970
השומרים הפרטיים שלו, המשמשים

2254
02:10:55,970 --> 02:10:58,170
לענות ולהרוג את אויביו,

2255
02:10:58,170 --> 02:11:01,370
שלו, אם תרצה, הקג"ב, המשטרה החשאית,

2256
02:11:01,370 --> 02:11:04,809
נראים מבצעים מחזמר.

2257
02:11:04,809 --> 02:11:06,650
(שחקנים שרים)

2258
02:11:06,650 --> 02:11:08,530
מחזמר מגונה,

2259
02:11:08,530 --> 02:11:11,890
שמספר בדיוק את הסיפור

2260
02:11:11,890 --> 02:11:15,330
על הרג הבויארים העשירים,

2261
02:11:15,330 --> 02:11:18,010
אויביו העיקריים של איבן.

2262
02:11:18,010 --> 02:11:21,170
(מוזיקה דרמטית)

2263
02:11:21,170 --> 02:11:24,450
אז הטרור עצמו מועלה כמחזמר.

2264
02:11:33,530 --> 02:11:35,690
עכשיו, מה יש לכל זה לעשות

2265
02:11:35,690 --> 02:11:38,050
עם מציאות הטרור הפוליטי?

2266
02:11:38,050 --> 02:11:40,530
האם זו לא רק אמנות, דמיון?

2267
02:11:40,530 --> 02:11:45,090
לא, לא רק משפטי ראווה פוליטיים היו

2268
02:11:45,090 --> 02:11:48,690
במוסקבה באמצע ובסוף שנות ה-30

2269
02:11:48,690 --> 02:11:51,610
מופעי תיאטרון, אל לנו לשכוח את זה,

2270
02:11:51,610 --> 02:11:55,050
הם היו מבוימים היטב, עשו חזרות וכו'.

2271
02:11:55,050 --> 02:11:57,250
אפילו יותר, יש,

2272
02:11:57,250 --> 02:12:01,090
נורא ככל שזה יישמע, משהו קומי בהם.

2273
02:12:01,090 --> 02:12:04,650
הזוועה הייתה כל כך חסרת רחמים שהקורבנות,

2274
02:12:04,650 --> 02:12:06,890
אלה שנאלצו להודות ולדרוש עונש מוות

2275
02:12:06,890 --> 02:12:08,570
לעצמם, וכן הלאה,

2276
02:12:08,570 --> 02:12:11,970
נשללו ממינימום כבודם,

2277
02:12:11,970 --> 02:12:14,570
כך שהם התנהגו כמו בובות,

2278
02:12:14,570 --> 02:12:17,730
הם ניהלו דיאלוגים, שבאמת נשמעים כמו

2279
02:12:17,730 --> 02:12:20,570
מתוך אליס בארץ הפלאות.

2280
02:12:20,570 --> 02:12:24,210
הם התנהגו כאנשים מסרט מצויר.

2281
02:12:24,210 --> 02:12:26,890
(מוזיקה מרגשת)

2282
02:12:26,890 --> 02:12:30,410
(צוחק בטירוף)

2283
02:12:30,410 --> 02:12:32,690
אויב הציבור מספר אחת.

2284
02:12:32,690 --> 02:12:34,650
(שורש)

2285
02:12:34,650 --> 02:12:36,809
אתה עומד היום למשפט על הפשעים

2286
02:12:36,809 --> 02:12:38,210
שהתחייבת.

2287
02:12:38,210 --> 02:12:40,170
אנחנו הולכים להוכיח שאתה אשם!

2288
02:12:40,170 --> 02:12:42,450
פשוט תנסה לזכות.

2289
02:12:42,450 --> 02:12:44,970
(שורש)

2290
02:12:44,970 --> 02:12:46,690
באמצע שנות ה-30,

2291
02:12:46,690 --> 02:12:48,890
אולפני וולט דיסני הפיק

2292
02:12:48,890 --> 02:12:51,490
קריקטורה שלא תיאמן

2293
02:12:51,490 --> 02:12:54,410
נקרא יום הדין של פלוטו...

2294
02:12:54,410 --> 02:12:56,530
-שתוק! -...באיזה

2295
02:12:56,530 --> 02:12:58,809
הכלב, פלוטו הידוע,

2296
02:12:58,809 --> 02:13:01,690
נרדם, ובשנתו,

2297
02:13:01,690 --> 02:13:04,090
הוא נרדף על ידי--

2298
02:13:04,090 --> 02:13:05,809
רדוף על ידי החלום

2299
02:13:05,809 --> 02:13:07,970
של חתולים,

2300
02:13:07,970 --> 02:13:10,370
שהיו כולם בעבר קורבנותיו,

2301
02:13:10,370 --> 02:13:13,650
הוטרד על ידו, גורר אותו לבית המשפט,

2302
02:13:13,650 --> 02:13:17,610
שם משפט פוליטי תקין, סטאליניסטי באמת

2303
02:13:17,610 --> 02:13:19,650
נמצא בהליך נגדו.

2304
02:13:19,650 --> 02:13:21,170
ראינו ושמענו מספיק.

2305
02:13:21,170 --> 02:13:23,050
חבר מושבעים, עשה את חובתך.

2306
02:13:23,050 --> 02:13:25,170
רק תראה אותנו עושים את הדברים שלנו

2307
02:13:25,170 --> 02:13:27,490
(מוזיקה מרושעת)

2308
02:13:37,130 --> 02:13:38,930
אנו מוצאים את הנאשם אשם

2309
02:13:38,930 --> 02:13:41,090
הוא אשם, הוא אשם

2310
02:13:41,090 --> 02:13:42,890
G-U-I-L-T-Y

2311
02:13:42,890 --> 02:13:44,570
אשם, אשם, אשם

2312
02:13:44,570 --> 02:13:46,170
(מריע)

2313
02:13:46,170 --> 02:13:49,970
החוק אינו רק חמור, חסר רחמים, עיוור.

2314
02:13:49,970 --> 02:13:53,730
יחד עם זאת, זה לועג לנו.

2315
02:13:53,730 --> 02:13:55,610
יש תענוג מגונה

2316
02:13:55,610 --> 02:13:58,250
בעיסוק במשפט.

2317
02:13:58,250 --> 02:14:00,090
(מריע)

2318
02:14:00,090 --> 02:14:02,210
(אש מתפצפצת)

2319
02:14:02,210 --> 02:14:04,690
האשליה הבסיסית שלנו היום

2320
02:14:04,690 --> 02:14:08,730
זה לא להאמין במה שהוא רק פיקציה,

2321
02:14:08,730 --> 02:14:11,490
לקחת סיפורים ברצינות מדי.

2322
02:14:11,490 --> 02:14:13,290
זה להיפך.

2323
02:14:13,290 --> 02:14:16,410
לא לקחת בדיוניות מספיק ברצינות.

2324
02:14:16,410 --> 02:14:18,090
אתה חושב שזה רק משחק.

2325
02:14:18,090 --> 02:14:19,570
זו המציאות.

2326
02:14:19,570 --> 02:14:22,370
זה יותר אמיתי ממה שזה נראה לך.

2327
02:14:22,370 --> 02:14:25,850
למשל, אנשים שמשחקים במשחקי וידאו.

2328
02:14:25,850 --> 02:14:27,970
הם מאמצים פרסונת מסך

2329
02:14:27,970 --> 02:14:30,970
של סדיסט, אנס, מה שלא יהיה.

2330
02:14:30,970 --> 02:14:35,090
הרעיון הוא שבמציאות אני אדם חלש,

2331
02:14:35,090 --> 02:14:38,050
אז כדי--

2332
02:14:38,050 --> 02:14:40,410
כדי להשלים את החולשה האמיתית שלי,

2333
02:14:40,410 --> 02:14:43,850
אני מאמצת את התמונה הכוזבת

2334
02:14:43,850 --> 02:14:47,610
של אדם חזק ומופקר מבחינה מינית,

2335
02:14:47,610 --> 02:14:49,170
וכן הלאה, וכן הלאה.

2336
02:14:49,170 --> 02:14:52,090
אבל, אז זו תהיה הקריאה הנאיבית.

2337
02:14:52,090 --> 02:14:54,090
אני רוצה להיראות חזק יותר, פעיל יותר,

2338
02:14:54,090 --> 02:14:56,410
כי בחיים האמיתיים, אני אדם חלש.

2339
02:14:56,410 --> 02:14:59,170
אבל, מה אם נקרא את זה בצורה הפוכה?

2340
02:14:59,170 --> 02:15:01,410
שהחזק הזה,

2341
02:15:01,410 --> 02:15:05,530
אנס אכזרי, מה שלא יהיה, זהות, הוא האני האמיתי שלי,

2342
02:15:05,530 --> 02:15:09,090
במובן שזוהי האמת הנפשית של עצמי?

2343
02:15:09,090 --> 02:15:11,850
וזה בחיים האמיתיים, בגלל אילוצים חברתיים,

2344
02:15:11,850 --> 02:15:15,210
וכן הלאה, אני לא יכול לחוקק את זה,

2345
02:15:15,210 --> 02:15:18,730
אז שדווקא בגלל שאני חושב שזה רק משחק,

2346
02:15:18,730 --> 02:15:21,610
זו רק פרסונה, דימוי עצמי שאני מאמצת

2347
02:15:21,610 --> 02:15:24,410
במרחב הוירטואלי, אני יכול להיות שם

2348
02:15:24,410 --> 02:15:26,890
הרבה יותר אמת.

2349
02:15:26,890 --> 02:15:29,490
אני יכול לחוקק שם זהות

2350
02:15:29,490 --> 02:15:33,250
שזה הרבה יותר קרוב לעצמי האמיתי שלי.

2351
02:15:33,250 --> 02:15:35,410
(ציוץ ציפורים)

2352
02:15:35,410 --> 02:15:38,050
אנחנו צריכים את התירוץ של פיקציה

2353
02:15:38,050 --> 02:15:40,770
לביים את מה שאנחנו באמת.

2354
02:15:44,530 --> 02:15:46,850
(יריית אקדח)

2355
02:15:48,970 --> 02:15:50,770
(יבבה)

2356
02:15:50,770 --> 02:15:54,050
Stalker הוא סרט על אזור,

2357
02:15:54,050 --> 02:15:55,650
מרחב אסור,

2358
02:15:55,650 --> 02:15:59,530
איפה שיש פסולת, שאריות של חייזרים

2359
02:15:59,530 --> 02:16:00,930
מבקר אותנו,

2360
02:16:00,930 --> 02:16:04,570
וסטוקרים הם אנשים שהתמחו ב

2361
02:16:04,570 --> 02:16:06,970
הברחת זרים שרוצים לבקר

2362
02:16:06,970 --> 02:16:10,210
לתוך החלל הזה שבו אתה מקבל חפצים קסומים רבים.

2363
02:16:10,210 --> 02:16:13,250
אבל, העיקרי ביניהם הוא החדר

2364
02:16:13,250 --> 02:16:14,650
באמצע החלל הזה,

2365
02:16:14,650 --> 02:16:17,130
איפה, כך נטען,

2366
02:16:17,130 --> 02:16:19,370
הרצונות שלך יתממשו.

2367
02:17:10,889 --> 02:17:13,850
הניגוד בין סולאריס לסטוקר ברור.

2368
02:17:13,850 --> 02:17:17,250
ב- Solaris, אנו מקבלים מכונת זיהוי כאובייקט

2369
02:17:17,250 --> 02:17:21,610
שמממש את הסיוטים, הרצונות, הפחדים שלך,

2370
02:17:21,610 --> 02:17:24,250
עוד לפני שאתה מבקש את זה, כביכול.

2371
02:17:27,010 --> 02:17:29,930
בסטוקר זה הפוך.

2372
02:17:29,930 --> 02:17:33,650
אזור שבו הרצונות שלך,

2373
02:17:33,650 --> 02:17:35,889
משאלות עמוקות ביותר, תתגשמו

2374
02:17:35,889 --> 02:17:38,809
בתנאי שאתה מסוגל

2375
02:17:38,809 --> 02:17:41,290
לנסח אותם, שכמובן,

2376
02:17:41,290 --> 02:17:44,730
אתה אף פעם לא מסוגל, וזו הסיבה שכולם נכשלים

2377
02:17:44,730 --> 02:17:47,930
ברגע שאתה מגיע לשם במרכז האזור.

2378
02:18:24,290 --> 02:18:27,090
הפתרון של טרקובסקי למתח הזה

2379
02:18:27,090 --> 02:18:30,650
היא זו של אטימות דתית.

2380
02:18:30,650 --> 02:18:34,850
הדרך לצאת מהמבוי הסתום הזה היא מחווה של הקרבה עצמית.

2381
02:18:34,850 --> 02:18:38,369
שני סרטיו האחרונים, נוסטלגיה והקרבה,

2382
02:18:38,369 --> 02:18:42,010
שניהם מסתיימים במחווה אובדנית כלשהי של הגיבור.

2383
02:18:51,209 --> 02:18:53,369
(צחוק מטריד)

2384
02:18:53,369 --> 02:18:55,530
(מוזיקה דרמטית)

2385
02:18:55,530 --> 02:18:59,090
אבל אני לא חושב שזה מה שהופך את טרקובסקי למעניין.

2386
02:18:59,090 --> 02:19:02,490
מה שעושה אותו מעניין הוא עצם הצורה

2387
02:19:02,490 --> 02:19:04,369
מהסרטים שלו.

2388
02:19:04,369 --> 02:19:07,010
(מוזיקה אטמוספרית)

2389
02:19:07,010 --> 02:19:11,410
טרקובסקי משתמש, כאלמנט החומרי הזה

2390
02:19:11,410 --> 02:19:13,610
של צפיפות טרום-נרטיבית,

2391
02:19:13,610 --> 02:19:16,809
הזמן עצמו.

2392
02:19:16,809 --> 02:19:20,410
פתאום, גורמים לנו להרגיש

2393
02:19:20,410 --> 02:19:24,170
האינרציה הזו, אטימות הזמן.

2394
02:19:24,170 --> 02:19:27,090
זמן הוא לא רק מדיום נייטרלי וקל,

2395
02:19:27,090 --> 02:19:29,250
שבתוכו קורים דברים.

2396
02:19:29,250 --> 02:19:32,170
אנו מרגישים את צפיפות הזמן עצמו.

2397
02:19:36,209 --> 02:19:39,650
דברים שאנו רואים הם יותר סמני זמן.

2398
02:19:46,290 --> 02:19:49,010
הוא מתייחס כך אפילו לבני אדם.

2399
02:19:49,010 --> 02:19:52,850
אם נסתכל על הפנים הייחודיות של סטוקר עצמו,

2400
02:19:52,850 --> 02:19:56,010
זה פנים של מישהו שנחשף ליותר מדי קרינה,

2401
02:19:56,010 --> 02:19:59,090
וכאילו, נרקב, מתפרק בחיים.

2402
02:20:00,570 --> 02:20:02,730
זה ההתפוררות הזו

2403
02:20:02,730 --> 02:20:06,010
מעצם המרקם החומרי של המציאות

2404
02:20:06,010 --> 02:20:10,090
המספק את העומקים הרוחניים.

2405
02:20:10,090 --> 02:20:12,650
נתיניו של טרקובסקי, כשהם מתפללים,

2406
02:20:12,650 --> 02:20:14,850
הם לא מסתכלים למעלה, הם מסתכלים למטה,

2407
02:20:14,850 --> 02:20:16,970
הם אפילו לפעמים, כמו בסטוקר,

2408
02:20:16,970 --> 02:20:20,010
לשים את ראשם ישירות על כדור הארץ.

2409
02:20:31,170 --> 02:20:34,450
כאן, אני חושב, טרקובסקי משפיע עלינו

2410
02:20:34,450 --> 02:20:37,210
ברמה הרבה יותר עמוקה,

2411
02:20:37,210 --> 02:20:39,970
הרבה יותר קריטי לחוויה שלנו

2412
02:20:39,970 --> 02:20:42,930
מכל המוטיב הרוחני הסטנדרטי

2413
02:20:42,930 --> 02:20:46,930
של העלאת עצמנו מעל המציאות החומרית, וכן הלאה.

2414
02:21:04,650 --> 02:21:07,610
אין שום דבר ספציפי על האזור.

2415
02:21:07,610 --> 02:21:12,170
זה אך ורק מקום שבו נקבע גבול מסוים.

2416
02:21:12,170 --> 02:21:15,410
אתה קובע גבול, אתה שם אזור מסוים

2417
02:21:15,410 --> 02:21:17,850
של גבול, ולמרות דברים

2418
02:21:17,850 --> 02:21:20,530
נשארו בדיוק כמו שהיו,

2419
02:21:20,530 --> 02:21:23,130
זה נתפס כמקום אחר.

2420
02:21:26,130 --> 02:21:28,730
דווקא כמקום שאליו

2421
02:21:28,730 --> 02:21:31,410
אתה יכול להקרין את האמונות שלך,

2422
02:21:31,410 --> 02:21:34,730
הפחדים שלך, דברים מהמרחב הפנימי שלך.

2423
02:21:34,730 --> 02:21:37,050
(נשימה כבדה)

2424
02:21:40,650 --> 02:21:44,290
במילים אחרות, האזור הוא בסופו של דבר

2425
02:21:44,290 --> 02:21:46,330
עצם הלובן

2426
02:21:46,330 --> 02:21:49,369
של המסך הקולנועי.

2427
02:21:49,369 --> 02:21:51,690
(מוזיקה מנצחת)

2428
02:22:07,410 --> 02:22:09,730
(הערות לא ברורות)

2429
02:22:14,850 --> 02:22:18,570
אורות העיר של צ'פלין היא אחת מיצירות המופת האלה

2430
02:22:18,570 --> 02:22:21,130
שהם באמת מתוחכמים מדי

2431
02:22:21,130 --> 02:22:22,530
עבור המתוחכמים.

2432
02:22:22,530 --> 02:22:25,290
זה סרט פשוט מטעה.

2433
02:22:25,290 --> 02:22:27,890
כשאנחנו מתלהבים מזה,

2434
02:22:27,890 --> 02:22:30,650
אנו נוטים לפספס את המורכבות שלו

2435
02:22:30,650 --> 02:22:33,130
ועדינות קיצונית.

2436
02:22:40,530 --> 02:22:43,210
כבר הסצנה הראשונה של הסרט

2437
02:22:43,210 --> 02:22:45,410
מספק את הקואורדינטות.

2438
02:22:45,410 --> 02:22:48,090
זה סוג של מיקרוקוסמוס של כל האמנות של צ'פלין.

2439
02:22:48,090 --> 02:22:51,250
מה מקור הגאונות הקומית של צ'פלין?

2440
02:22:51,250 --> 02:22:53,730
מה המצב הקומי הארכיטיפי

2441
02:22:53,730 --> 02:22:56,770
בסרטים של צ'פלין?

2442
02:22:56,770 --> 02:22:59,690
זה בטעות למישהו,

2443
02:22:59,690 --> 02:23:02,850
או לתפקד כנקודה מטרידה.

2444
02:23:02,850 --> 02:23:04,850
(מוזיקת קרן)

2445
02:23:04,850 --> 02:23:06,850
כמו הכתם המטריד הזה.

2446
02:23:10,850 --> 02:23:12,730
הוא מעוות את הראייה.

2447
02:23:14,570 --> 02:23:16,890
(מוזיקה אנרגטית)

2448
02:23:25,250 --> 02:23:29,810
אז הוא רוצה למחוק את עצמו כדי לצאת מהתמונה.

2449
02:23:38,490 --> 02:23:41,850
או שאנשים אפילו לא מציינים אותו, שימו לב אליו,

2450
02:23:41,850 --> 02:23:44,090
אז הוא רוצה שיציינו אותו.

2451
02:23:44,090 --> 02:23:46,450
או אם הם תופסים אותו,

2452
02:23:46,450 --> 02:23:47,970
הוא נתפס לא נכון,

2453
02:23:47,970 --> 02:23:50,330
מזוהה בגלל מה שהוא לא.

2454
02:23:50,330 --> 02:23:52,650
(מוזיקה גחמנית)

2455
02:24:07,610 --> 02:24:10,650
הנווד מזוהה בטעות

2456
02:24:10,650 --> 02:24:13,970
על ידי בחורה עיוורת יפה שמוכרת פרחים

2457
02:24:13,970 --> 02:24:16,250
בפינת רחוב

2458
02:24:16,250 --> 02:24:18,730
בתור מיליונר.

2459
02:24:39,369 --> 02:24:41,730
הוא מקבל את המשחק,

2460
02:24:41,730 --> 02:24:44,530
עוזר לה, אפילו גונב כסף

2461
02:24:44,530 --> 02:24:47,210
לשלם עבור הניתוח שלה כדי להחזיר לה את הראייה,

2462
02:24:47,210 --> 02:24:50,330
ואז אחרי שהוא מרצה את העונש

2463
02:24:50,330 --> 02:24:53,250
וחוזר, הוא מנסה למצוא אותה.

2464
02:24:53,250 --> 02:24:55,570
(מוזיקה מלנכולית)

2465
02:25:23,090 --> 02:25:25,890
ואני חושב שזו המטאפורה

2466
02:25:25,890 --> 02:25:28,970
מהמצוקה שלנו.

2467
02:25:28,970 --> 02:25:31,730
לעתים קרובות מדי, כשאנחנו אוהבים מישהו,

2468
02:25:31,730 --> 02:25:34,369
אנחנו לא מקבלים אותו או אותה

2469
02:25:34,369 --> 02:25:37,610
בתור מה שהאדם למעשה.

2470
02:25:37,610 --> 02:25:41,250
אנו מקבלים אותו או אותה, במידה והאדם הזה

2471
02:25:41,250 --> 02:25:44,330
מתאים לקואורדינטות של הפנטזיה שלנו.

2472
02:25:44,330 --> 02:25:47,810
אנחנו מזהים בטעות, מזהים בטעות,

2473
02:25:47,810 --> 02:25:50,130
אותו או היא, וזו הסיבה, כשאנחנו מגלים

2474
02:25:50,130 --> 02:25:54,450
שטעינו, אהבה יכולה להפוך במהירות לאלימות.

2475
02:25:54,450 --> 02:25:58,410
אין דבר מסוכן יותר,

2476
02:25:58,410 --> 02:26:01,810
קטלני יותר עבור האדם האהוב

2477
02:26:01,810 --> 02:26:04,130
מאשר להיות נאהב, כביכול,

2478
02:26:04,130 --> 02:26:05,970
לא מה שהוא או היא,

2479
02:26:05,970 --> 02:26:09,170
אלא להתאמת האידיאל.

2480
02:26:09,170 --> 02:26:12,250
במקרה זה, אהבה היא תמיד אהבה מרתיעה.

2481
02:26:12,250 --> 02:26:14,570
(מוזיקה קודרת)

2482
02:26:18,570 --> 02:26:20,970
כאן זה לא רק הנווד

2483
02:26:20,970 --> 02:26:23,970
כדמות בתוך הנרטיב של הסרט,

2484
02:26:23,970 --> 02:26:26,490
חושף את עצמו לילדתו האהובה.

2485
02:26:26,490 --> 02:26:28,690
זה, באותו זמן, צ'פלין,

2486
02:26:28,690 --> 02:26:30,730
כשחקן/במאי,

2487
02:26:30,730 --> 02:26:34,210
חושף את עצמו בפנינו, הציבור.

2488
02:26:34,210 --> 02:26:37,010
"אני חסר בושה, אני מציע את עצמי לך,

2489
02:26:37,010 --> 02:26:39,970
אבל יחד עם זאת, אני חושש."

2490
02:26:43,810 --> 02:26:47,770
הגאונות האמיתית של צ'פלין

2491
02:26:47,770 --> 02:26:50,530
מתגורר בצורה שהוא היה מסוגל

2492
02:26:50,530 --> 02:26:53,850
לביים את הרגע הפסיכולוגי הזה

2493
02:26:53,850 --> 02:26:56,330
של הכרה

2494
02:26:56,330 --> 02:27:00,010
ברמת הצורה, המוזיקה,

2495
02:27:00,010 --> 02:27:02,730
היבט ויזואלי, ובו בזמן,

2496
02:27:02,730 --> 02:27:04,930
ברמת המשחק.

2497
02:27:10,730 --> 02:27:12,690
כששתי הידיים נפגשות,

2498
02:27:12,690 --> 02:27:15,650
הבחורה סוף סוף מזהה אותו

2499
02:27:15,650 --> 02:27:18,210
למה שהוא.

2500
02:27:26,730 --> 02:27:30,730
הרגע הזה תמיד מסוכן ביותר,

2501
02:27:30,730 --> 02:27:32,690
פתטי.

2502
02:27:36,650 --> 02:27:39,410
האהוב נופל מהמסגרת

2503
02:27:39,410 --> 02:27:41,530
של הקואורדינטות האידיאליות.

2504
02:27:41,530 --> 02:27:43,450
סוף סוף שם חשוף

2505
02:27:43,450 --> 02:27:47,210
במערומיו הפסיכולוגיים.

2506
02:27:47,210 --> 02:27:49,930
"הנה אני כמו מה שאני באמת."

2507
02:27:53,650 --> 02:27:56,690
ואני לא חושב שאנחנו צריכים לקרוא את זה כסוף טוב.

2508
02:27:56,690 --> 02:27:59,690
אנחנו לא יודעים מה יקרה.

2509
02:28:03,090 --> 02:28:05,369
יש לנו את האותיות "הסוף",

2510
02:28:05,369 --> 02:28:10,010
המסך השחור, אבל השירה נמשכת,

2511
02:28:10,010 --> 02:28:13,690
כאילו הרגש עכשיו חזק מדי.

2512
02:28:13,690 --> 02:28:16,930
זה נשפך על עצם המסגרת.

2513
02:28:16,930 --> 02:28:19,250
(מוזיקה קודרת)

2514
02:28:32,330 --> 02:28:35,970
כדי להבין את העולם של היום,

2515
02:28:35,970 --> 02:28:38,890
אנחנו צריכים קולנוע, תרתי משמע.

2516
02:28:38,890 --> 02:28:42,290
רק בקולנוע אנחנו מקבלים

2517
02:28:42,290 --> 02:28:45,050
הממד המכריע הזה שאנחנו לא מוכנים

2518
02:28:45,050 --> 02:28:47,450
להתעמת במציאות שלנו.

2519
02:28:47,450 --> 02:28:50,450
אם אתה מחפש את מה שיש, במציאות,

2520
02:28:50,450 --> 02:28:54,330
יותר אמיתי מהמציאות עצמה,

2521
02:28:54,330 --> 02:28:56,810
להסתכל לתוך הסיפורת הקולנועית.

2522
02:29:00,930 --> 02:29:03,250
(מוזיקה דרמטית אפלה)